הרכבים — דוגמת נאמנות
פסוקים
הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־הָיָ֥ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ מֵאֵ֣ת יְהֹוָ֑ה בִּימֵ֨י יְהוֹיָקִ֧ים בֶּן־יֹאשִׁיָּ֛הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ הָלוֹךְ֮ אֶל־בֵּ֣ית הָרֵכָבִים֒ וְדִבַּרְתָּ֣ אוֹתָ֔ם וַהֲבִֽאוֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־אַחַ֖ת הַלְּשָׁכ֑וֹת וְהִשְׁקִיתָ֥ אוֹתָ֖ם יָֽיִן׃ וָאֶקַּ֞ח אֶת־יַאֲזַנְיָ֤ה בֶֽן־יִרְמְיָ֙הוּ֙ בֶּן־חֲבַצִּנְיָ֔ה וְאֶת־אֶחָ֖יו וְאֶת־כׇּל־בָּנָ֑יו וְאֵ֖ת כׇּל־בֵּ֥ית הָרֵכָבִֽים׃ וָאָבִ֤א אֹתָם֙ בֵּ֣ית יְהֹוָ֔ה אֶל־לִשְׁכַּ֗ת בְּנֵ֛י חָנָ֥ן בֶּן־יִגְדַּלְיָ֖הוּ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים אֲשֶׁר־אֵ֙צֶל֙ לִשְׁכַּ֣ת הַשָּׂרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּ֗עַל לְלִשְׁכַּ֛ת מַעֲשֵׂיָ֥הוּ בֶן־שַׁלֻּ֖ם שֹׁמֵ֥ר הַסַּֽף׃ וָאֶתֵּ֞ן לִפְנֵ֣י׀ בְּנֵ֣י בֵית־הָרֵכָבִ֗ים גְּבִעִ֛ים מְלֵאִ֥ים יַ֖יִן וְכֹס֑וֹת וָאֹמַ֥ר אֲלֵיהֶ֖ם שְׁתוּ־יָֽיִן׃ וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֣א נִשְׁתֶּה־יָּ֑יִן כִּי֩ יוֹנָדָ֨ב בֶּן־רֵכָ֜ב אָבִ֗ינוּ צִוָּ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֧א תִשְׁתּוּ־יַ֛יִן אַתֶּ֥ם וּבְנֵיכֶ֖ם עַד־עוֹלָֽם׃ וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֙עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בׇּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כׇּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃ וַנִּשְׁמַ֗ע בְּק֨וֹל יְהוֹנָדָ֤ב בֶּן־רֵכָב֙ אָבִ֔ינוּ לְכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑נוּ לְבִלְתִּ֤י שְׁתֽוֹת־יַ֙יִן֙ כׇּל־יָמֵ֔ינוּ אֲנַ֣חְנוּ נָשֵׁ֔ינוּ בָּנֵ֖ינוּ וּבְנֹתֵֽינוּ׃ וּלְבִלְתִּ֛י בְּנ֥וֹת בָּתִּ֖ים לְשִׁבְתֵּ֑נוּ וְכֶ֧רֶם וְשָׂדֶ֛ה וָזֶ֖רַע לֹ֥א יִֽהְיֶה־לָּֽנוּ׃ וַנֵּ֖שֶׁב בׇּאֳהָלִ֑ים וַנִּשְׁמַ֣ע וַנַּ֔עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יוֹנָדָ֥ב אָבִֽינוּ׃ וַיְהִ֗י בַּעֲל֨וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶל֮ אֶל־הָאָ֒רֶץ֒ וַנֹּ֗אמֶר בֹּ֚אוּ וְנָב֣וֹא יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מִפְּנֵי֙ חֵ֣יל הַכַּשְׂדִּ֔ים וּמִפְּנֵ֖י חֵ֣יל אֲרָ֑ם וַנֵּ֖שֶׁב בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ כֹּה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָלֹ֤ךְ וְאָֽמַרְתָּ֙ לְאִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה וּלְיוֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הֲל֨וֹא תִקְח֥וּ מוּסָ֛ר לִשְׁמֹ֥עַ אֶל־דְּבָרַ֖י נְאֻם־יְהֹוָֽה׃ הוּקַ֡ם אֶת־דִּבְרֵ֣י יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵ֠כָ֠ב אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה אֶת־בָּנָ֜יו לְבִלְתִּ֣י שְׁתֽוֹת־יַ֗יִן וְלֹ֤א שָׁתוּ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּ֣י שָֽׁמְע֔וּ אֵ֖ת מִצְוַ֣ת אֲבִיהֶ֑ם וְאָ֨נֹכִ֜י דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיכֶם֙ הַשְׁכֵּ֣ם וְדַבֵּ֔ר וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כׇּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים׀הַשְׁכֵּ֣ם וְשָׁלֹ֣חַ׀לֵאמֹ֡ר שֻֽׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעׇבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אׇזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃ כִּ֣י הֵקִ֗ימוּ בְּנֵי֙ יְהוֹנָדָ֣ב בֶּן־רֵכָ֔ב אֶת־מִצְוַ֥ת אֲבִיהֶ֖ם אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֑ם וְהָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לֹ֥א שָׁמְע֖וּ אֵלָֽי׃ לָ֠כֵ֠ן כֹּֽה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הִנְנִ֧י מֵבִ֣יא אֶל־יְהוּדָ֗ה וְאֶ֤ל כׇּל־יֽוֹשְׁבֵי֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי עֲלֵיהֶ֑ם יַ֣עַן דִּבַּ֤רְתִּי אֲלֵיהֶם֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ וָאֶקְרָ֥א לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָנֽוּ׃ וּלְבֵ֨ית הָרֵכָבִ֜ים אָמַ֣ר יִרְמְיָ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֞ר יְהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יַ֚עַן אֲשֶׁ֣ר שְׁמַעְתֶּ֔ם עַל־מִצְוַ֖ת יְהוֹנָדָ֣ב אֲבִיכֶ֑ם וַֽתִּשְׁמְרוּ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו וַֽתַּעֲשׂ֔וּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה אֶתְכֶֽם׃ לָכֵ֗ן כֹּ֥ה אָמַ֛ר יְהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לֹא־יִכָּרֵ֨ת אִ֜ישׁ לְיוֹנָדָ֧ב בֶּן־רֵכָ֛ב עֹמֵ֥ד לְפָנַ֖י כׇּל־הַיָּמִֽים׃
פירוש רש”י
35:2: אֶל בֵּית הָרֵכָבִים. בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב (ירמיה לה:ו), וּמִבְּנֵי יִתְרוֹ הָיוּ (מכילתא יתרו עמלק ב): 35:4: אִישׁ הָאֱלֹהִים. ״נָבִיא דַּה׳״ (תרגום יונתן): | שׁוֹמֵר הַסַּף. ״אֲמַרְכְּלָא״ (תרגום יונתן), טְרֵשׁוֹרִי״ר בְּלַעַ״ז: 35:7: בָּאֳהָלִים תֵּשְׁבוּ. בַּמִּדְבָּרִיּוֹת. אֲשֶׁר אַתֶּם גָּרִים שָׁם. לֹא הָיָה לָהֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ, שֶׁבְּנֵי גֵרִים הָיוּ (ספרי במדבר עח): 35:11: וַיְהִי בַּעֲלוֹת נְבוּכַדְרֶאצַּר. עַל כָּרְחֵנוּ בָּאנוּ הָעִיר, לְכָךְ עַכְשָׁיו אָנוּ יוֹשְׁבִים בַּבָּתִּים:
פירוש רד”ק
35:2: בית הרכבים: מבית חובב חותן משה היו ונקראו בית הרכבים על שם רכב אבי יונדב שהיה גדול המשפחה וכן אמר בדברי הימים המה הקנים הבאים מחמת אבי רכב: | והשקית אותם יין. אע”פ שהם לא שתו אמר והשקית שתתן לפניהם כוסות יין לשתות: 35:4: איש האלהים. כתרגומו נביא דה’: | שומר הסף. סף הוא כלל לכלי הבית וכלי היין וזולתם ות”י שומר הסף אמרכלא: 35:6: כי יונדב בן רכב אבינו. ר”ל אבי אבינו כי הנה מצאנו יונדב בן רכב כשמלך יהוא בן נמשי וממנו עד ממלכות יהויקים קרוב לש’ שנה: 35:7: ולא יהיה לכם. טעמו על כלם, לא בית ולא כרם ולא שדה, לא יהיה לכם לא במתנה ולא במקח מאחר: | למען תחיו ימים רבים. כי הבתים והשדות והכרמים מעכבים את האדם במקומו יהיה רעב או חרב וימות בקוצר ימים מדאגה וכשלא יהיה לו במקומו כל זמן שיראה טוב בזה המקום ישב בו וכשיראה רע ילך למקום אחר שיהיה בו בטוב לפיכך צוה להם שיהיו יושבי אהלים ויסעו ממקום למקום כפי מה שיראו הטוב במקום בית שדה וכרם ויאריכו ימים בזה וכן ראינו באבות שהיו נוסעים ממקום למקום באהליהם מפני הרעב. ושתית היין שמנעם ממה שידוע מסבתו שמטרף דעת מי שישגה בו כמו שכתוב כל שוגה בו לא יחכם וכתוב למי אבוי למי מדינים למי שיח למי פצעים חנם למי חכלילות עינים למאחרים על היין וסבת גלות עשרת השבטים היה על הרבות שתית היין כמו שנאמר הוי עטרת גאות שכורי אפרים ואמר הוי גבורים לשתות יין ואמר משכימי בבקר שכר ירדפו וגם יהודה ובנימן סבת גלותם היין כמו שכתוב וגם אלה ביין שגו וכל הענין כמו שכתוב וראשון ששתה היין אע”פ שהיה צדיק ותמים נשתכר בו ונתבזה בו: 35:11: ויהי בעלות נבוכדנצר. בבי”ת: | ונאמר באו ונבוא. בואו לשון זרוז כמו לכו ונלכה הגלגל: 35:14: הוקם את דברי יהונדב. הוקם לשון יחיד על רבים כי מלת את כוללת הרבוי: 35:15: ואשלח. אמר ואל תלכו אחר שאמר שובו והטיבו כי עבודה זרה שקולה כנגד כל העברות: | ושבו אל האדמה. כמו על וכן אל ההרים לא אכל: 35:18: על מצות יהונדב. כמו אל וכן וילך אלקנה הרמתה על ביתו כמו אל ביתו: 35:19: לכן, לא יכרת איש ליונדב בן רכב עומד לפני כל הימים. תירגם יונתן משמש קדמי ובדברי רז”ל רבי יהודה אומר וכי גרים נכנסים להיכל והלא אף ישראל אין נכנסים אלא שהיו יושבים בסנהדרין ומורים בדברי תורה וי”א בנותיהם נשואות לכהונה והיו מבני בניהם מקריבים על גבי המזבח: | יונדב. בלא ה”א שלשה בפרשה וסימן ויאמרו ונשב לא יכרת:
פירוש מלבי”ם
35:2: ודברת אותם, שידבר עמהם ומתוך הדבור יביאום אל בית היין, בל יבינו שמביא אותם בכיון שאז ישמרו א”ע מלשתות, והביאותם בית ה’ לפרסם הדבר, והשקיתם תשתדל להשקותם אם ירצו: 35:4: אצל לשכת שהיה פרסום גדול בדבר, אשר ממעל וידעו כל הנכנסים והיוצאים: 35:7: ולא יהיה לכם מוסב על כולם, שלא יהיה לכם בית וזרע וכרם אף ע”י קניה מאחרים, כי במ”ש לא תבנו ולא תטעו היה משמע שלקנות בית בנוי וכרם שנטעו אחרים מותר, כי באהלים תשבו שלא תשבו אף בבית של אחרים רק באהלים: 35:10: ונשב באהלים ונשמע ונעש וכו’ ר”ל כי כל מה שאמר להם קיימו עד עתה, אבל הציווי שישבו באהלים הלא לא קיימו עתה כי ישבו בבתים בירושלים, ע”ז השיבו שאחר שכל הציווים צוה סתם, רק בציווי שישבו באהלים אמר באהלים תשבו למען תחיו ימים רבים ע”פ האדמה ממילא היה תנאי בזה, שנשב באהלים שעי”כ נחיה על האדמה, כי כובשי ארצות לא ילכו לכבוש יושבי אהלים, אמנם עתה שבא נבוכדנצר להחריב את הארץ והיתה ישיבתם באהלים בשדה מקום סכנה, א”כ בזה נכלל בציוי אביהם שבאופן זה ישבו בעיר מבצר, כי התנה באהלים תשבו למען תחיו ומכלל הן אתה שומע לאו שאם ישיבת האהלים סכנה לא ישבו בם, וז”ש ונשב באהלים ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ויהי בעלות נבוכדנצר וכו’ ונאמר באו ונבוא ירושלים מפני חיל הכשדים, אחר שהוא עתה מקום סכנה ולכן ונשב בירושלים, וא”כ גם בזה שמענו ונעש ככל אשר צוה אבינו: 35:14: הוקם, א. שהיה ציווי של ב”ו והוקמו דבריו, ב. שלא שתו עד היום הזה ולא עברו בשום פעם, ג. שלא ידעו שום תועלת ממצוה זאת רק כי שמעו את מצות אביהם, ואנכי דברתי, א. שהוא דבור אלהים, ב. אחר שדברתי בתמידות ולא שמעתם: 35:15: ושלחתי את עבדי הנביאים, שובו מדרכו במצות ל”ת, והטיבו במ”ע, ג. שהיא מצוה שיש בה תועלת ושבו אל האדמה, ובכ”ז לא הטיתם אזן לדברי הנביאים ולא שמעתם לדברי התורה: 35:16: כי הקימו בני יהונדב וכו’ והעם וכו’, שהגם שי”ל ללמוד מוסר מבני יונדב בכל זה לא שמעו: 35:17: לכן הנני מביא את כל הרעה אשר דברתי לעונש על שדברתי ולא שמעו: 35:18: ותשמרו, הל”ת של שתיית יין ובנות בית ונטיעת כרם, ותעשו העשה לשבת באהלים:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - פקודה אלוקית ללכת למקום | ה׳ שולח ירמיהו “לך אל בית הרכבים” — מעשה-סמל לאמונה
- אפיון - ברית עם אלוקים | הרכבים מסרבים לשתות יין — מצוות יונדב בן רכב מ-200 שנה קודם — נאמנות מופתית
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: שְׁלָמְ/כוֹן (Strong’s H8001) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל,עזרא שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
ייחוד: ה׳ אומר: “ויעמד להם יונדב בן רכב” כדוגמה לישראל שלא עמדו בציוויי ה׳. חוסר שמיעה של ישראל לעומת שמיעה מופתית של עם אחר.