תפילת יהושפט — ניצחון ללא מלחמה
פסוקים
וַיְהִ֣י אַחֲרֵי־כֵ֡ן בָּ֣אוּ בְנֵי־מוֹאָב֩ וּבְנֵ֨י עַמּ֜וֹן וְעִמָּהֶ֧ם ׀ מֵהָעַמּוֹנִ֛ים עַל־יְהוֹשָׁפָ֖ט לַמִּלְחָמָֽה׃ וַיָּבֹ֗אוּ וַיַּגִּ֤ידוּ לִיהֽוֹשָׁפָט֙ לֵאמֹ֔ר בָּ֣א עָלֶ֜יךָ הָמ֥וֹן רָ֛ב מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם מֵאֲרָ֑ם וְהִנָּם֙ בְּחַֽצְצ֣וֹן תָּמָ֔ר הִ֖יא עֵ֥ין גֶּֽדִי׃ וַיִּרָ֕א וַיִּתֵּ֧ן יְהוֹשָׁפָ֛ט אֶת־פָּנָ֖יו לִדְר֣וֹשׁ לַֽיהֹוָ֑ה וַיִּקְרָא־צ֖וֹם עַל־כׇּל־יְהוּדָֽה׃ וַיִּקָּבְצ֣וּ יְהוּדָ֔ה לְבַקֵּ֖שׁ מֵיְהֹוָ֑ה גַּ֚ם מִכׇּל־עָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה בָּ֖אוּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃ וַיַּעֲמֹ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט בִּקְהַ֧ל יְהוּדָ֛ה וִירוּשָׁלַ֖͏ִם בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה לִפְנֵ֖י הֶחָצֵ֥ר הַחֲדָשָֽׁה׃ וַיֹּאמַ֗ר יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ הֲלֹ֨א אַתָּה־ה֤וּא אֱלֹהִים֙ בַּשָּׁמַ֔יִם וְאַתָּ֣ה מוֹשֵׁ֔ל בְּכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הַגּוֹיִ֑ם וּבְיָֽדְךָ֙ כֹּ֣חַ וּגְבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין עִמְּךָ֖ לְהִתְיַצֵּֽב׃ הֲלֹ֣א ׀ אַתָּ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ הוֹרַ֙שְׁתָּ֙ אֶת־יֹֽשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִלִּפְנֵ֖י עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽתִּתְּנָ֗הּ לְזֶ֛רַע אַבְרָהָ֥ם אֹהַבְךָ֖ לְעוֹלָֽם׃ אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הֲלֹ֣א תִשְׁפׇּט־בָּ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין בָּ֙נוּ֙ כֹּ֔חַ לִ֠פְנֵ֠י הֶהָמ֥וֹן הָרָ֛ב הַזֶּ֖ה הַבָּ֣א עָלֵ֑ינוּ וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֤א נֵדַע֙ מַֽה־נַּעֲשֶׂ֔ה כִּ֥י עָלֶ֖יךָ עֵינֵֽינוּ׃ וַיֹּ֗אמֶר הַקְשִׁ֤יבוּ כׇל־יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם וְהַמֶּ֖לֶךְ יְהוֹשָׁפָ֑ט כֹּה־אָמַ֨ר יְהֹוָ֜ה לָכֶ֗ם אַ֠תֶּ֠ם אַל־תִּֽירְא֤וּ וְאַל־תֵּחַ֙תּוּ֙ מִפְּנֵ֨י הֶהָמ֤וֹן הָרָב֙ הַזֶּ֔ה כִּ֣י לֹ֥א לָכֶ֛ם הַמִּלְחָמָ֖ה כִּ֥י לֵאלֹהִֽים׃ לֹ֥א לָכֶ֖ם לְהִלָּחֵ֣ם בָּזֹ֑את הִתְיַצְּב֣וּ עִמְד֡וּ וּרְא֣וּ אֶת־יְשׁוּעַת֩ יְהֹוָ֨ה עִמָּכֶ֜ם יְהוּדָ֣ה וִירוּשָׁלַ֗͏ִם אַל־תִּֽירְאוּ֙ וְאַל־תֵּחַ֔תּוּ מָחָר֙ צְא֣וּ לִפְנֵיהֶ֔ם וַיהֹוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ וַיִּקֹּ֧ד יְהוֹשָׁפָ֛ט אַפַּ֖יִם אָ֑רְצָה וְכׇל־יְהוּדָ֞ה וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם נָֽפְלוּ֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת לַיהֹוָֽה׃ וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֵּצְא֖וּ לְמִדְבַּ֣ר תְּק֑וֹעַ וּבְצֵאתָ֞ם עָמַ֣ד יְהוֹשָׁפָ֗ט וַיֹּ֙אמֶר֙ שְׁמָע֗וּנִי יְהוּדָה֙ וְיֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הַאֲמִ֜ינוּ בַּֽיהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וְתֵ֣אָמֵ֔נוּ הַאֲמִ֥ינוּ בִנְבִיאָ֖יו וְהַצְלִֽיחוּ׃ וַיִּוָּעַץ֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיַּעֲמֵ֤ד מְשֹֽׁרְרִים֙ לַיהֹוָ֔ה וּֽמְהַלְלִ֖ים לְהַדְרַת־קֹ֑דֶשׁ בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶחָל֔וּץ וְאֹֽמְרִים֙ הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֔ה כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃ וּבְעֵת֩ הֵחֵ֨לּוּ בְרִנָּ֜ה וּתְהִלָּ֗ה נָתַ֣ן יְהֹוָ֣ה ׀ מְ֠אָֽרְבִ֠ים עַל־בְּנֵ֨י עַמּ֜וֹן מוֹאָ֧ב וְהַר־שֵׂעִ֛יר הַבָּאִ֥ים לִֽיהוּדָ֖ה וַיִּנָּגֵֽפוּ׃ וַ֠יַּעַמְד֠וּ בְּנֵ֨י עַמּ֧וֹן וּמוֹאָ֛ב עַל־יֹשְׁבֵ֥י הַר־שֵׂעִ֖יר לְהַחֲרִ֣ים וּלְהַשְׁמִ֑יד וּכְכַלּוֹתָם֙ בְּיוֹשְׁבֵ֣י שֵׂעִ֔יר עָזְר֥וּ אִישׁ־בְּרֵעֵ֖הוּ לְמַשְׁחִֽית׃ וִיהוּדָ֛ה בָּ֥א עַל־הַמִּצְפֶּ֖ה לַמִּדְבָּ֑ר וַיִּפְנוּ֙ אֶל־הֶ֣הָמ֔וֹן וְהִנָּ֧ם פְּגָרִ֛ים נֹפְלִ֥ים אַ֖רְצָה וְאֵ֥ין פְּלֵיטָֽה׃ וַיָּבֹ֨א יְהוֹשָׁפָ֣ט וְעַמּוֹ֮ לָבֹ֣ז אֶת־שְׁלָלָם֒ וַיִּמְצְאוּ֩ בָהֶ֨ם לָרֹ֜ב וּרְכ֤וּשׁ וּפְגָרִים֙ וּכְלֵ֣י חֲמֻד֔וֹת וַיְנַצְּל֥וּ לָהֶ֖ם לְאֵ֣ין מַשָּׂ֑א וַיִּהְי֞וּ יָמִ֧ים שְׁלוֹשָׁ֛ה בֹּזְזִ֥ים אֶת־הַשָּׁלָ֖ל כִּ֥י רַב־הֽוּא׃ וַ֠יָּשֻׁב֠וּ כׇּל־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֤ה וִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וִיהוֹשָׁפָ֣ט בְּרֹאשָׁ֔ם לָשׁ֥וּב אֶל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בְּשִׂמְחָ֑ה כִּֽי־שִׂמְּחָ֥ם יְהֹוָ֖ה מֵאוֹיְבֵיהֶֽם׃ וַיָּבֹ֙אוּ֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בִּנְבָלִ֥ים וּבְכִנֹּר֖וֹת וּבַחֲצֹֽצְר֑וֹת אֶל־בֵּ֖ית יְהֹוָֽה׃ וַֽיְהִי֙ פַּ֣חַד אֱלֹהִ֔ים עַ֖ל כׇּל־מַמְלְכ֣וֹת הָאֲרָצ֑וֹת בְּשׇׁמְעָ֕ם כִּ֚י נִלְחַ֣ם יְהֹוָ֔ה עִ֖ם אוֹיְבֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַתִּשְׁקֹ֖ט מַלְכ֣וּת יְהוֹשָׁפָ֑ט וַיָּ֧נַֽח ל֦וֹ אֱלֹהָ֖יו מִסָּבִֽיב׃
דמויות
- יהושפט (מלך יהודה) — מלך יהודה שהוביל את העם בתפילה ובצום נגד הפלישה המשולשת
מיקום
- ירושלים — עיר התפילה והאסיפה של כל יהודה
- עין-גדי — מקום חניית הצבאות הפולשים
- מדבר-יהודה — מקום הניצחון הנסי
אפיונים
- אפיון - תפילת מנהיג בשעת משבר | יהושפט עומד בבית ה׳ ומתפלל: “לֹא נֵדַע מַה־נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ” — תפילת כניעה מוחלטת
- אפיון - מנהיגות במשבר | יהושפט שולח משוררים בראש הצבא — ניצחון מנהיגות רוחנית על פני צבאית
- אפיון - נבואה וחלום | יחזיאל בן זכריהו מנבא ברוח ה׳ בתוך הקהל: “כִּי לֹא לָכֶם הַמִּלְחָמָה כִּי לֵאלֹהִים”
הערות
סצנה ייחודית לדברי הימים — אינה מופיעה כלל במלכים. ייחודה: הצבא מנצח באמצעות שירה ולא חרב. המשוררים יוצאים לפני החיילים ושרים “הוֹדוּ לַה׳ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ” — ובעת שמתחילים לשיר, ה׳ שת מארבים על האויב והם הרגו זה את זה. ספר דברי הימים מדגיש שוב ושוב: התשובה והתפילה משנות גזרות.