עוזיהו מנסה להקטיר ונגוע בצרעת
פסוקים
וּכְחֶזְקָת֗וֹ גָּבַ֤הּ לִבּוֹ֙ עַד־לְהַשְׁחִ֔ית וַיִּמְעַ֖ל בַּיהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיָּבֹא֙ אֶל־הֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה לְהַקְטִ֖יר עַל־מִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ וַיָּבֹ֥א אַחֲרָ֖יו עֲזַרְיָ֣הוּ הַכֹּהֵ֑ן וְעִמּ֞וֹ כֹּהֲנִ֧ים ׀ לַיהֹוָ֛ה שְׁמוֹנִ֖ים בְּנֵי־חָֽיִל׃ וַיַּעַמְד֞וּ עַל־עֻזִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־לְךָ֣ עֻזִּיָּ֗הוּ לְהַקְטִיר֙ לַיהֹוָ֔ה כִּ֣י לַכֹּהֲנִ֧ים בְּנֵֽי־אַהֲרֹ֛ן הַמְקֻדָּשִׁ֖ים לְהַקְטִ֑יר צֵ֤א מִן־הַמִּקְדָּשׁ֙ כִּ֣י מָעַ֔לְתָּ וְלֹֽא־לְךָ֥ לְכָב֖וֹד מֵיְהֹוָ֥ה אֱלֹהִֽים׃ וַיִּזְעַף֙ עֻזִּיָּ֔הוּ וּבְיָד֥וֹ מִקְטֶ֖רֶת לְהַקְטִ֑יר וּבְזַעְפּ֣וֹ עִם־הַכֹּהֲנִ֗ים וְ֠הַצָּרַ֠עַת זָרְחָ֨ה בְמִצְח֜וֹ לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔ה מֵעַ֖ל לְמִזְבַּ֥ח הַקְּטֹֽרֶת׃ וַיִּ֣פֶן אֵלָ֡יו עֲזַרְיָ֩הוּ֩ כֹהֵ֨ן הָרֹ֜אשׁ וְכׇל־הַכֹּהֲנִ֗ים וְהִנֵּה־ה֤וּא מְצֹרָע֙ בְּמִצְח֔וֹ וַיַּבְהִל֖וּהוּ מִשָּׁ֑ם וְגַם־הוּא֙ נִדְחַ֣ף לָצֵ֔את כִּ֥י נִגְּע֖וֹ יְהֹוָֽה׃ וַיְהִי֩ עֻזִּיָּ֨הוּ הַמֶּ֜לֶךְ מְצֹרָ֣ע ׀ עַד־י֣וֹם מוֹת֗וֹ וַיֵּ֜שֶׁב בֵּ֤ית הַֽחׇפְשִׁית֙ מְצֹרָ֔ע כִּ֥י נִגְזַ֖ר מִבֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְיוֹתָ֤ם בְּנוֹ֙ עַל־בֵּ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ שׁוֹפֵ֖ט אֶת־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃
דמויות
- עוזיה (מלך יהודה) — מלך יהודה שגבה לבו ונכנס להיכל להקטיר קטורת; נוגע בצרעת עד יום מותו
מיקום
- ירושלים — היכל ה׳ — מקום המעל ועונשו
אפיונים
- אפיון - עונש וגלות | עוזיהו מנסה לפרוץ גבולות הכהונה ונענש בצרעת — בידוד מוחלט עד מותו
- אפיון - קדושה וטהרה | עיקרון ייחוד הקטורת לכהני אהרן; הכניסה לקודש בלי רשות = מעל; הצרעת פורצת בפרהסיה
- אפיון - מרד וזעם | עוזיהו כועס על הכוהנים שמוכיחים אותו — זעפו הוא הרגע שבו מופיעה הצרעת
הערות
סצנה ייחודית לדברי הימים — אינה קיימת במלכים ב. ספר מלכים מזכיר בקיצור ש”ה׳ נגע את המלך” (מלכים ב טו:ה) בלי להסביר מדוע. ספר דברי הימים מוסיף את הסיפור השלם: הכניסה להיכל, עמידת שמונים הכוהנים, האזהרה, הזעם — והצרעת שפורצת בדיוק ברגע הזעם. מבנה תאולוגי: גדולה → גאווה → מעל → עונש. ישעיהו הנביא קיבל את חזונו “בשנת מות המלך עוזיהו” (ישעיהו ו).