מרים הנביאה ודעתה בתוף
פסוקים
וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃ וַתַּ֥עַן לָהֶ֖ם מִרְיָ֑ם שִׁ֤ירוּ לַֽיהֹוָה֙ כִּֽי־גָאֹ֣ה גָּאָ֔ה סוּס֥ וְרֹכְב֖וֹ רָמָ֥ה בַיָּֽם׃
דמויות
- מרים (אחות משה) — הנביאה המובילה את הנשים
- משה (בן עמרם)
- אהרן (בן עמרם)
מיקום
- ים סוף — מקום השיר והמחול
אפיונים
- אפיון - מנהיגות במשבר | מרים כנביאה מובילה נשים בתודה
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | מרים כנביאה
- אפיון - מים וגאולה | השיר מחוגג את הגאולה בשמחה ורקידה
מפרשים
רש”י
15:20 — ותקח מרים הנביאה: הֵיכָן נִתְנַבְּאָה? כְּשֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אַהֲרֹן, קֹדֶם שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, אָמְרָה עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְכוּ’ כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה. (דף י”ב). דָּ”אַ — אֲחוֹת אַהֲרֹן, לְפִי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עָלֶיהָ כְּשֶׁנִּצְטָרְעָה נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ: 15:20 — את התף: כְּלִי שֶׁל מִינֵי זֶמֶר: 15:20 — בתפים ובמחלת: מֻבְטָחוֹת הָיוּ צַדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהַקָּבָּ”ה עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וְהוֹצִיאוּ תֻפִּים מִמִּצְרַיִם (מכילתא): 15:21 — ותען להם מרים: מֹשֶׁה אָמַר שִׁירָה לָאֲנָשִׁים – הוּא אוֹמֵר וְהֵם עוֹנִין אַחֲרָיו – וּמִרְיָם אָמְרָה שִׁירָה לַנָּשִׁים (סוטה ל’):
מלבי”ם
15:20 — ותקח. כבר אמרו חז”ל שבזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים, שנשי הדור ההוא היה להם זכות יותר מן האנשים, כמ”ש על גן נעול אחותי כלה, ועל כרחך נמצא אז נבואה בה מן הנשים, וקראה אחות אהרן כמו שפי’ חז”ל שנבאה בעוד שהיתה אחות אהרן לפני לידה משה, היולד בן שיהיה הגואל והמושיע, ועתה שנתקיים נבואתה לקחה התוף בידה: 15:21 — ותען להם מרים. הם אמרו שכ”ז נעשה בזכותן וע”כ שרו ביחוד, כי היה להם חלק בנסים אלה:
הערות
זה רגע חזק של נשיות קדושה. מרים לא רק אישה פתנית. היא נביאה. היא בעלת רוח קודש שהנביאה בילדותה לגבי משה. עכשיו כשהגאולה קרתה, היא מובילה את הנשים בתוף ובמחול.
התוף הוא כלי שמרים תופסת. בזמן אחר בתנ”ך נראה תופים כשמחה (דוד מביא את הארון בתוף במלכים א). כאן זה של קדושה ותודה.
הנשים הולכות אחריה — זה סדר. מרים מובילה, הנשים בעקבות. כל הקהל מחוגג את הגאולה — גברים בשיר משה, נשים בשיר מרים.
צריך השוואה:
- דבורה בשפטים 4–5 — גם הנביאה מובילה בקרבות
- חנה בשמואל א 2 — תודה וטיבת לב
זה לא שוליים של הסיפור. זה ליבו. הגאולה שלמה כשגם הנשים שרות.