פתיחת שיר השירים — ישיקני
פסוקים
שִׁ֥יר הַשִּׁירִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לִשְׁלֹמֹֽה׃ יִשָּׁקֵ֙נִי֙ מִנְּשִׁיק֣וֹת פִּ֔יהוּ כִּֽי־טוֹבִ֥ים דֹּדֶ֖יךָ מִיָּֽיִן׃ לְרֵ֙יחַ֙ שְׁמָנֶ֣יךָ טוֹבִ֔ים שֶׁ֖מֶן תּוּרַ֣ק שְׁמֶ֑ךָ עַל־כֵּ֖ן עֲלָמ֥וֹת אֲהֵבֽוּךָ׃ מׇשְׁכֵ֖נִי אַחֲרֶ֣יךָ נָּר֑וּצָה הֱבִיאַ֨נִי הַמֶּ֜לֶךְ חֲדָרָ֗יו נָגִ֤ילָה וְנִשְׂמְחָה֙ בָּ֔ךְ נַזְכִּ֤ירָה דֹדֶ֙יךָ֙ מִיַּ֔יִן מֵישָׁרִ֖ים אֲהֵבֽוּךָ׃ {פ}
דמויות
- שלמה (בן דוד) — מחבר הספר ומלך ישראל
מיקום
- ירושלים — חצר המלכותית, הקשר מלכות שלמה
אפיונים
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | לפי הפרשנות האלגורית: שיחת נפש ישראל עם הקב”ה, “ישיקני” = כמיהה לדבר ה’ ולנבואה
הערות
שיר השירים נחשב “קודש קדשים” בלשון ר’ עקיבא (משנה ידיים ג:ה). הפרשנות המסורתית, מחז”ל ועד רש”י ומדרש רבה, מבינה את הספר כאלגוריה לאהבת הקב”ה וכנסת ישראל — הדוד הוא הקב”ה, הרעיה היא ישראל. נחמה ליבוביץ ור’ אלחנן סמט דנו בשכבות הפרשניות: פשט ודרש כאחד. הפסוק הראשון “שיר השירים אשר לשלמה” — מוסב על שלמה מחבר הספר, אך גם על ה”שלום” שבו (מדרש).
ניווט
- קודם: (תחילת הספר)
- אחרי: שה_002_008 - קול דודי - הנה זה בא