דוד מולך על כל ישראל
פסוקים
וַיִּקָּבְצוּ כׇּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ׃ גַּם־תְּמוֹל גַּם־שִׁלְשׁוֹם גַּם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ אַתָּה הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל׃ וַיָּבֹאוּ כׇּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִיד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּדְבַר יְהֹוָה בְּיַד־שְׁמוּאֵל׃ וַיֵּלֶךְ דָּוִיד וְכׇל־יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַיִם הִיא יְבוּס וְשָׁם הַיְבוּסִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ וַיֹּאמְרוּ יֹשְׁבֵי יְבוּס לְדָוִיד לֹא תָבֹא הֵנָּה וַיִּלְכֹּד דָּוִיד אֶת־מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִיד׃ וַיֹּאמֶר דָּוִיד כׇּל־מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן־צְרוּיָה וַיְהִי לְרֹאשׁ׃ וַיֵּשֶׁב דָּוִיד בַּמְצָד עַל־כֵּן קָרְאוּ־לוֹ עִיר דָּוִיד׃ וַיִּבֶן הָעִיר מִסָּבִיב מִן־הַמִּלּוֹא וְעַד־הַסָּבִיב וְיוֹאָב יְחַיֶּה אֶת־שְׁאָר הָעִיר׃ וַיֵּלֶךְ דָּוִיד הָלוֹךְ וְגָדוֹל וַיהֹוָה צְבָאוֹת עִמּוֹ׃
דמויות
- דוד (בן ישי) — נמשח למלך על כל ישראל בחברון; כובש ירושלים
- יואב (בן צרויה) — עלה ראשון לתקוף את יבוס ונעשה לשר הצבא
- שמואל (הנביא) — הנבואה שמינוי דוד נזכרת למפרע כמקור הלגיטימציה
מיקום
אפיונים
- אפיון - מנהיגות במשבר | כל ישראל מתאחד סביב דוד לאחר קריסת שלטון שאול — דוד עולה ומצליח
- אפיון - ברית עם אלוקים | הברית שכרת דוד עם זקני ישראל נכרתה לפני ה׳, ומשיחתו היא קיום דבר ה׳ בידי שמואל
הערות
דברי הימים מדלג ישירות ממות שאול למשיחת דוד על כל ישראל — מושמטת תקופת שבע שנות מלכות דוד בחברון על יהודה בלבד (שמ”ב ב-ד). הכותב מציג תמונה של מעבר חלק ואיחוד מיידי, תוך שימת דגש על ההמשכיות הנבואית: “כדבר ה׳ ביד שמואל”.