חזקה כמוות אהבה
פסוקים
שִׂימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ כִּֽי־עַזָּ֤ה כַמָּ֙וֶת֙ אַהֲבָ֔ה קָשָׁ֥ה כִשְׁא֖וֹל קִנְאָ֑ה רְשָׁפֶ֕יהָ רִשְׁפֵּ֕י אֵ֖שׁ שַׁלְהֶ֥בֶתְיָֽה׃ מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ אִם־יִתֵּ֨ן אִ֜ישׁ אֶת־כׇּל־ה֤וֹן בֵּיתוֹ֙ בָּאַהֲבָ֔ה בּ֖וֹז יָב֥וּזוּ לֽוֹ׃ {ס}
דמויות
- שלמה (בן דוד) — מחבר הספר; שיא הביטוי הרגשי-רוחני של הספר
מיקום
- ירושלים — הקשר המלכותי; “שלהבתיה” — אש ה’ הלוהטת
אפיונים
- אפיון - ברית עם אלוקים | “שימני כחותם על לבך” — סמל הברית הנצחית בין ה’ לישראל; החותם הוא אות קדושה בלתי ניתנת לביטול
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | לפי הפרשנות האלגורית: “שלהבתיה” = אש ה’ עצמה — האהבה האלוקית היא ניצוץ אלוקי ממש
הערות
“כי עזה כמוות אהבה” — שיא פיוטי ורוחני של הספר כולו. לפי רש”י ומדרש שיר השירים: “עזה כמוות” — כשם שהמוות חזק ואין מנוס ממנו, כך האהבה; “קשה כשאול קנאה” — כשאול שאין יציאה ממנו. “שלהבתיה” — לפי חז”ל: שלהבת יה = שם ה’ בכתיב, רמז לאש האהבה האלוקית. “מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה” — מידת הדין ויסורי הגלות אינם מכבים את הקשר בין ישראל לאביהם שבשמים (ילקוט שמעוני).
ניווט
- קודם: שה_002_008 - קול דודי - הנה זה בא
- אחרי: (סוף הספר)