מות יהושע ותחילת מעגל השופטים
פסוקים
וַיְשַׁלַּ֥ח יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑ם וַיֵּלְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אִ֥ישׁ לְנַחֲלָת֖וֹ לָרֶ֥שֶׁת אֶת־הָאָֽרֶץ׃ וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ וַיָּ֛מׇת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה בֶּן־מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃ וַיִּקְבְּר֤וּ אוֹתוֹ֙ בִּגְב֣וּל נַחֲלָת֔וֹ בְּתִמְנַת־חֶ֖רֶס בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם מִצְּפ֖וֹן לְהַר־גָּֽעַשׁ׃ וְגַם֙ כׇּל־הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל־אֲבוֹתָ֑יו וַיָּ֩קׇם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא־יָֽדְעוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְגַם֙ אֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃ וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים׃ וַיַּעַזְב֞וּ אֶת־יְהֹוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֗ם הַמּוֹצִ֣יא אוֹתָם֮ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֒יִם֒ וַיֵּלְכ֞וּ אַחֲרֵ֣י׀ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗ים מֵאֱלֹהֵ֤י הָֽעַמִּים֙ אֲשֶׁר֙ סְבִיב֣וֹתֵיהֶ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם וַיַּכְעִ֖סוּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ וַיַּעַזְב֖וּ אֶת־יְהֹוָ֑ה וַיַּעַבְד֥וּ לַבַּ֖עַל וְלָעַשְׁתָּרֽוֹת׃ וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃ בְּכֹ֣ל׀ אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד־יְהֹוָה֙ הָֽיְתָה־בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהֹוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד׃ וַיָּ֥קֶם יְהֹוָ֖ה שֹׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם׃ וְגַ֤ם אֶל־שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֺת־יְהֹוָ֖ה לֹא־עָ֥שׂוּ כֵֽן׃ וְכִי־הֵקִ֨ים יְהֹוָ֥ה׀לָהֶם֮ שֹׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ עִם־הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי־יִנָּחֵ֤ם יְהֹוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם׃ וְהָיָ֣ה׀ בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעׇבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה׃
פירוש רש”י
2:6: וַיְשַׁלַּח יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹ׳. זֶה הַמַּעֲשֶׂה הָיָה מֻקְדָּם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּא לוֹמַר (פסוק יא): וַיַּעֲשׂוּ הָרַע, הִתְחִיל לוֹמַר כֵּן: יְהוֹשֻׁעַ כְּשֶׁמֵּת, וְקִבְּלוּ לְפָנָיו לַעֲבֹד ה׳, שְׁלָחָם אִישׁ לְנַחֲלָתוֹ, וְהֵם עָבְדוּ אֶת ה׳ כָּל יָמָיו וְכָל יְמֵי הַזְּקֵנִים, וְאַחַר כָּךְ: וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָרַע: 2:7: אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים וְגוֹ׳. יָמִים הֶאֱרִיכוּ, שָׁנִים לֹא הֶאֱרִיכוּ, לְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ בְּהֶסְפֵּדוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר (פסוק ט): הַר גָּעַשׁ, שֶׁרָעַשׁ עֲלֵיהֶם הָהָר לְהָרְגָן: 2:9: בְּתִמְנַת חֶרֶס. עַל שֵׁם שֶׁהֶעֱמִידוּ תְּמוּנַת חֶרֶס עַל קִבְרוֹ, כְּלוֹמַר חֲבָל עַל אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַחַמָּה וּמוּטָל בְּקֶבֶר: 2:15: בְּכָל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְרָעָה. עַל אֲבִימֶלֶךְ וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן נֶאֱמַר בְּ׳סֵדֶר עוֹלָם׳ (פרק יב): 2:16: וַיָּקֶם ה׳ שֹׁפְטִים. תָּמִיד מִדּוֹר אֶל דּוֹר, כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ בַּסֵּפֶר הַזֶּה, שׁוֹפֵט אַחַר שׁוֹפֵט: 2:18: וְכִי הֵקִים. לְשׁוֹן הֹוֶה, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵקִים לָהֶם שׁוֹפְטִים, וְהָיָה ה׳ עִם הַשּׁוֹפֵט וְגוֹ׳: | כִּי יִנָּחֵם. שֶׁהָיָה מִתְנַחֵם לָהֶם עַל הָרָעָה, כֵּן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: | מִנַּאֲקָתָם. מִפְּנֵי נַאֲקָתָם, הָעוֹלָה לְפָנָיו מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם: 2:19: לֹא הִפִּילוּ. לֹא הִנִּיחוּ דָבָר לִהְיוֹת נוֹכָחִים עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם:
פירוש רד”ק
2:6: וישלח יהושע. כבר שלח וכתב דברים אלה הנה לפי שעשו בני ישראל הרע בעיני ה’ ואמר כי כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו לא עשו הרע שראו מעשה הנסים שעשה לישראל שהעבירם הירדן ביבשה ועמיד’ השמש והירח וניצוח המלכים: 2:11: ויעבדו את הבעלים. ויקראו הפסילים והעצבים בזה השם כי הם כאדון לעובדיהם: 2:13: לבעל ולעשתרות. צלמים עשויים כצורת עשתרות והם נקבות הצאן: 2:14: ביד שוסים וישוסו אותם. הם שנים שרשים והענין אחד וענינם ענין בזה: 2:15: בכל אשר יצאו. בכל מקום אשר יצאו להלחם היתה יד ה’ בם לרעה והיו נגפים לפני אויביהם ודרך הדרש כי על אבימלך ומחלון וכליון נאמר שיצאו מארץ ישראל לגור בשדה מואב ומתו שם שלשתם: | ויצר להם. שרשו יצר לא כדברי רבי יהודה חיוג וכן ויצר לו צרו צעדי אונו וענינם ענין צרה שני שרשים והענין אחד: 2:19: לא הפילו ממעלליהם. ממעללי אבותם לא הפילו דבר רע אחד אלא ככל רעתם עשו:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - מנהיגות במשבר | מות יהושע פותח תקופה ללא מנהיגות — “ויקם דור אחר אשר לא ידע את ה‘“
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: וְ/אַף (Strong’s H638) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל,עזרא שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מסגרת תיאולוגית: פסוקים יא-יט הם “הקוד” של כל ספר שופטים: חטא → גזר דין → זעקה → שופט → הצלה → שכחה → חטא. מעגל שחוזר 6 פעמים.