כישלון הכיבוש — שבטי הצפון
פסוקים
וַיַּעֲל֧וּ בֵית־יוֹסֵ֛ף גַּם־הֵ֖ם בֵּֽית־אֵ֑ל וַיהֹוָ֖ה עִמָּֽם׃ וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־אֵ֑ל וְשֵׁם־הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃ וַיִּרְאוּ֙ הַשֹּׁ֣מְרִ֔ים אִ֖ישׁ יוֹצֵ֣א מִן־הָעִ֑יר וַיֹּ֣אמְרוּ ל֗וֹ הַרְאֵ֤נוּ נָא֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וְעָשִׂ֥ינוּ עִמְּךָ֖ חָֽסֶד׃ וַיַּרְאֵם֙ אֶת־מְב֣וֹא הָעִ֔יר וַיַּכּ֥וּ אֶת־הָעִ֖יר לְפִי־חָ֑רֶב וְאֶת־הָאִ֥ישׁ וְאֶת־כׇּל־מִשְׁפַּחְתּ֖וֹ שִׁלֵּֽחוּ׃ וַיֵּ֣לֶךְ הָאִ֔ישׁ אֶ֖רֶץ הַחִתִּ֑ים וַיִּ֣בֶן עִ֗יר וַיִּקְרָ֤א שְׁמָהּ֙ ל֔וּז ה֣וּא שְׁמָ֔הּ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וְלֹֽא־הוֹרִ֣ישׁ מְנַשֶּׁ֗ה אֶת־בֵּית־שְׁאָ֣ן וְאֶת־בְּנוֹתֶ֘יהָ֮ וְאֶת־תַּעְנַ֣ךְ וְאֶת־בְּנֹתֶ֒יהָ֒ וְאֶת־[יוֹשְׁבֵ֨י] (יושב) ד֜וֹר וְאֶת־בְּנוֹתֶ֗יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֤י יִבְלְעָם֙ וְאֶת־בְּנֹתֶ֔יהָ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֥י מְגִדּ֖וֹ וְאֶת־בְּנוֹתֶ֑יהָ וַיּ֙וֹאֶל֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י לָשֶׁ֖בֶת בָּאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ וַֽיְהִי֙ כִּֽי־חָזַ֣ק יִשְׂרָאֵ֔ל וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י לָמַ֑ס וְהוֹרֵ֖ישׁ לֹ֥א הוֹרִישֽׁוֹ׃ וְאֶפְרַ֙יִם֙ לֹ֣א הוֹרִ֔ישׁ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֖י הַיּוֹשֵׁ֣ב בְּגָ֑זֶר וַיֵּ֧שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ בְּגָֽזֶר׃ זְבוּלֻ֗ן לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יוֹשְׁבֵ֣י קִטְר֔וֹן וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י נַהֲלֹ֑ל וַיֵּ֤שֶׁב הַֽכְּנַעֲנִי֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַיִּֽהְי֖וּ לָמַֽס׃ אָשֵׁ֗ר לֹ֤א הוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י עַכּ֔וֹ וְאֶת־יוֹשְׁבֵ֖י צִיד֑וֹן וְאֶת־אַחְלָ֤ב וְאֶת־אַכְזִיב֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֔ה וְאֶת־אֲפִ֖יק וְאֶת־רְחֹֽב׃ וַיֵּ֙שֶׁב֙ הָאָ֣שֵׁרִ֔י בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּ֖י לֹ֥א הֽוֹרִישֽׁוֹ׃ נַפְתָּלִ֗י לֹֽא־הוֹרִ֞ישׁ אֶת־יֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וְאֶת־יֹשְׁבֵ֣י בֵית־עֲנָ֔ת וַיֵּ֕שֶׁב בְּקֶ֥רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ וְיֹשְׁבֵ֤י בֵֽית־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּבֵ֣ית עֲנָ֔ת הָי֥וּ לָהֶ֖ם לָמַֽס׃ וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת־בְּנֵי־דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי־לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק׃ וַיּ֤וֹאֶל הָאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר־חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית־יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס׃ וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה׃
פירוש רש”י
1:22: בֵּית אֵל. שֶׁנָּפַל בְּגוֹרָלָם (יהושע טז:א), וְאַף עַל פִּי שֶׁפֶּסֶל מִיכָה עִמָּהֶם, שֶׁהֲרֵי מִיכָה מִשֵּׁבֶט אֶפְרַיִם (שופטים יז:א), נֶאֱמַר כָּאן ׳וַה׳ עִמָּם׳, הוּא שֶׁאָמַר דָּנִיֵּאל (דניאל ט:ז): לְךָ ה׳ הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים: 1:23: וַיָּתִירוּ. עַל יְדֵי אֲחֵרִים, (תרגום:) וּשְׁלָחוּ מְאַלְּלִין, וְיָתוּרוּ אֶת אֶרֶץ (במדבר יג:ב) נֶאֱמַר בַּמְרַגְּלִים עַצְמָן, וְאֵלּוּ שֶׁשָּׁלְחוּ מְרַגְּלִים נֶאֱמַר בָּהֶם וַיָּתִירוּ: 1:24: אֶת מְבוֹא הָעִיר. שֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לָהּ דֶּרֶךְ הַמְּעָרָה, וְלוּז אֶחָד עוֹמֵד עַל פִּי הַמְּעָרָה וְנִכְנָסִים דֶּרֶךְ הַלּוּז לַמְּעָרָה: 1:25: וַיַּרְאֵם. בְּאֶצְבָּעוֹ: 1:26: לוּז. שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ אֱגוֹזִים דַּקִּים, קולדר״א בְּלַעַ״ז: | הוּא שְׁמָהּ עַד הַיּוֹם. לֹא בִּלְבְּלָה סַנְחֵרִיב, וְלֹא הֶחֱרִיבָהּ נְבוּכַדְנֶצַּר: 1:27: וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה. סִפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּתוֹ, שֶׁהִתְחִילוּ לִמְעוֹל בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצִּוָּה אוֹתָם (במדבר לג:נב): וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגוֹ׳:
פירוש רד”ק
1:23: ויתירו. פועל יוצא והשלוחים הם התרים וקראם שומרים שעמדו את פני העיר ושמרו אם יראו איש יוצא מן העיר כי לא היו רואים את מבוא העיר אולי היו גנות ופרדיסין סביבותיה: 1:24: הראנו נא את מבוא העיר. בדברי רז”ל למה נקרא שמה לוז מה לוז זאת שאין לה פה כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר אמר רבי שמעון לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה הלוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה ודרך המערה לעיר הדא הוא דכתיב וייראו השומרים וגו’: | ועשינו עמך. בשוא המ”ם וקמץ הכ”ף ויש ספרים שכתוב בקמץ המ”ם ושוא הכ”ף והיא שגגה וידענו זה מפי המסרה: 1:25: ויראם את מבוא העיר. אמרו רז”ל באצבעו רמז להם והראה להם כדי שלא ירגיש אדם בו: 1:26: ארץ החתים. אינו החתים משבע אומות: | הוא שמה עד היום הזה. לפי שקרא לה שם העיר האחרת אמר כי באותו השם שקרא לה קוראים לה עד היום הזה לוז ובדרש היא שמה עד היום הזה תניא היא לוז שצובעין בה תכלת היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה בא נבוכד נצר ולא החריבה ואף מלאך המות אין לו רשות לעבור בתוכה אלא זקנים שבה בזמן שדעתם קצה להם מוציאין אותם חוץ למחנה והם מתים: 1:28: כי חזק ישראל. פועל עבר כי הוא חציו קמץ וחציו פתח: 1:35: ותכבד יד בית יוסף. שהיו סמוכים להם כי אילון ושעלבים לבני דן היו ובני יוסף היו סמוכים להם ולבני יהודה וכבדה יד בית יוסף על האמורי והיו להם למס אבל לא הורישום ולפיכך היו להם לשכים ולצנינים: 1:36: וגבול האמורי. גם זה לא הורישו בית יוסף מהסלע ולמעלה:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - עונש וגלות | כישלון “לא הורישו” — הכנענים הנותרים יהפכו לפח במשך כל ספר שופטים
הערות
מילה נדירה: שְׁאָן (Strong’s H1052) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: שמואל א,מלכים א שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: וּ/רְחֹב (Strong’s H7340) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: יהושע,שמואל ב,נחמיה שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
לפי רד”ק: “לא הורישו” חוזר 7 פעמים בפרק זה — הדגשה על כשל שיטתי, לא מקרי.