ברית שכם
פסוקים
וַיֶּֽאֱסֹ֧ף יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־כׇּל־שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וַיִּקְרָא֩ לְזִקְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּלְרָאשָׁ֗יו וּלְשֹֽׁפְטָיו֙ וּלְשֹׁ֣טְרָ֔יו וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ לִפְנֵ֥י הָאֱלֹהִֽים׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם כֹּה־אָמַ֣ר יְהֹוָה֮ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ בְּעֵ֣בֶר הַנָּהָ֗ר יָשְׁב֤וּ אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מֵֽעוֹלָ֔ם תֶּ֛רַח אֲבִ֥י אַבְרָהָ֖ם וַאֲבִ֣י נָח֑וֹר וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ וָ֠אֶקַּ֠ח אֶת־אֲבִיכֶ֤ם אֶת־אַבְרָהָם֙ מֵעֵ֣בֶר הַנָּהָ֔ר וָֽאוֹלֵ֥ךְ אֹת֖וֹ בְּכׇל־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן (וארב) [וָֽאַרְבֶּה֙] אֶת־זַרְע֔וֹ וָאֶתֶּן־ל֖וֹ אֶת־יִצְחָֽק׃ וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב וְאֶת־עֵשָׂ֑ו וָֽאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת־הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם׃ וָאֶשְׁלַ֞ח אֶת־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽת־אַהֲרֹן֙ וָאֶגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַ֔יִם כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבּ֑וֹ וְאַחַ֖ר הוֹצֵ֥אתִי אֶתְכֶֽם׃ וָאוֹצִ֤יא אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶם֙ מִמִּצְרַ֔יִם וַתָּבֹ֖אוּ הַיָּ֑מָּה וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵ֧י אֲבוֹתֵיכֶ֛ם בְּרֶ֥כֶב וּבְפָרָשִׁ֖ים יַם־סֽוּף׃ וַיִּצְעֲק֣וּ אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיָּ֨שֶׂם מַאֲפֵ֜ל בֵּינֵיכֶ֣ם׀ וּבֵ֣ין הַמִּצְרִ֗ים וַיָּבֵ֨א עָלָ֤יו אֶת־הַיָּם֙ וַיְכַסֵּ֔הוּ וַתִּרְאֶ֙ינָה֙ עֵינֵיכֶ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֖יתִי בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּשְׁב֥וּ בַמִּדְבָּ֖ר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (ואבאה) [וָאָבִ֣יא] אֶתְכֶ֗ם אֶל־אֶ֤רֶץ הָאֱמֹרִי֙ הַיּוֹשֵׁב֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּֽלָּחֲמ֖וּ אִתְּכֶ֑ם וָאֶתֵּ֨ן אוֹתָ֤ם בְּיֶדְכֶם֙ וַתִּירְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם וָאַשְׁמִידֵ֖ם מִפְּנֵיכֶֽם׃ וַיָּ֨קׇם בָּלָ֤ק בֶּן־צִפּוֹר֙ מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֔ב וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א לְבִלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר לְקַלֵּ֥ל אֶתְכֶֽם׃ וְלֹ֥א אָבִ֖יתִי לִשְׁמֹ֣עַ לְבִלְעָ֑ם וַיְבָ֤רֶךְ בָּרוֹךְ֙ אֶתְכֶ֔ם וָאַצִּ֥ל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃ וַתַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֮ וַתָּבֹ֣אוּ אֶל־יְרִיחוֹ֒ וַיִּלָּחֲמ֣וּ בָכֶ֣ם בַּעֲלֵֽי־יְ֠רִיח֠וֹ הָאֱמֹרִ֨י וְהַפְּרִזִּ֜י וְהַֽכְּנַעֲנִ֗י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַגִּרְגָּשִׁ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וָאֶתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ וָאֶשְׁלַ֤ח לִפְנֵיכֶם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה וַתְּגָ֤רֶשׁ אוֹתָם֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם שְׁנֵ֖י מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֑י לֹ֥א בְחַרְבְּךָ֖ וְלֹ֥א בְקַשְׁתֶּֽךָ׃ וָאֶתֵּ֨ן לָכֶ֜ם אֶ֣רֶץ׀ אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָגַ֣עְתָּ בָּ֗הּ וְעָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־בְנִיתֶ֔ם וַתֵּשְׁב֖וּ בָּהֶ֑ם כְּרָמִ֤ים וְזֵיתִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־נְטַעְתֶּ֔ם אַתֶּ֖ם אֹכְלִֽים׃ וְעַתָּ֞ה יְר֧אוּ אֶת־יְהֹוָ֛ה וְעִבְד֥וּ אֹת֖וֹ בְּתָמִ֣ים וּבֶאֱמֶ֑ת וְהָסִ֣ירוּ אֶת־אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁר֩ עָבְד֨וּ אֲבוֹתֵיכֶ֜ם בְּעֵ֤בֶר הַנָּהָר֙ וּבְמִצְרַ֔יִם וְעִבְד֖וּ אֶת־יְהֹוָֽה׃ וְאִם֩ רַ֨ע בְּֽעֵינֵיכֶ֜ם לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֗ה בַּחֲר֨וּ לָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־מִ֣י תַעֲבֹדוּן֒ אִ֣ם אֶת־אֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁר־עָבְד֣וּ אֲבוֹתֵיכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ (בעבר) [מֵעֵ֣בֶר] הַנָּהָ֔ר וְאִם֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֣ים בְּאַרְצָ֑ם וְאָנֹכִ֣י וּבֵיתִ֔י נַעֲבֹ֖ד אֶת־יְהֹוָֽה׃ וַיַּ֤עַן הָעָם֙ וַיֹּ֔אמֶר חָלִ֣ילָה לָּ֔נוּ מֵעֲזֹ֖ב אֶת־יְהֹוָ֑ה לַעֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ כִּ֚י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ הוּא֩ הַמַּעֲלֶ֨ה אֹתָ֧נוּ וְאֶת־אֲבוֹתֵ֛ינוּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה לְעֵינֵ֗ינוּ אֶת־הָאֹת֤וֹת הַגְּדֹלוֹת֙ הָאֵ֔לֶּה וַֽיִּשְׁמְרֵ֗נוּ בְּכׇל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הָלַ֣כְנוּ בָ֔הּ וּבְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר עָבַ֖רְנוּ בְּקִרְבָּֽם׃ וַיְגָ֨רֶשׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־כׇּל־הָעַמִּ֗ים וְאֶת־הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּי־ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם לֹ֤א תֽוּכְלוּ֙ לַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים קְדֹשִׁ֖ים ה֑וּא אֵל־קַנּ֣וֹא ה֔וּא לֹא־יִשָּׂ֥א לְפִשְׁעֲכֶ֖ם וּלְחַטֹּאותֵיכֶֽם׃ כִּ֤י תַֽעַזְבוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַעֲבַדְתֶּ֖ם אֱלֹהֵ֣י נֵכָ֑ר וְשָׁ֨ב וְהֵרַ֤ע לָכֶם֙ וְכִלָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֲשֶׁר־הֵיטִ֥יב לָכֶֽם׃ וַיֹּ֥אמֶר הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ לֹ֕א כִּ֥י אֶת־יְהֹוָ֖ה נַעֲבֹֽד׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־הָעָ֗ם עֵדִ֤ים אַתֶּם֙ בָּכֶ֔ם כִּי־אַתֶּ֞ם בְּחַרְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אֶת־יְהֹוָ֖ה לַעֲבֹ֣ד אוֹת֑וֹ וַיֹּאמְר֖וּ עֵדִֽים׃ וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּאמְר֥וּ הָעָ֖ם אֶל־יְהוֹשֻׁ֑עַ אֶת־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ נַעֲבֹ֔ד וּבְקוֹל֖וֹ נִשְׁמָֽע׃ וַיִּכְרֹ֨ת יְהוֹשֻׁ֧עַ בְּרִ֛ית לָעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וַיָּ֥שֶׂם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט בִּשְׁכֶֽם׃ וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהוֹשֻׁ֜עַ אֶל־כׇּל־הָעָ֗ם הִנֵּ֨ה הָאֶ֤בֶן הַזֹּאת֙ תִּֽהְיֶה־בָּ֣נוּ לְעֵדָ֔ה כִּי־הִ֣יא שָֽׁמְעָ֗ה אֵ֚ת כׇּל־אִמְרֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עִמָּ֑נוּ וְהָיְתָ֤ה בָכֶם֙ לְעֵדָ֔ה פֶּֽן־תְּכַחֲשׁ֖וּן בֵּאלֹהֵיכֶֽם׃ וַיְשַׁלַּ֤ח יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הָעָ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ׃
פירוש רש”י
24:3: וָאַרְבֶּה אֶת זַרְעוֹ חֲסַר הֵ”א, כַּמָּה מְרִיבוֹת וְנִסְיוֹנוֹת עָשִׂיתִי עִמּוֹ, עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ זֶרַע. 24:7: וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם עַל כָּל יָחִיד וְיָחִיד שֶׁבָּהֶם, שֶׁאִם הָיָה הַיָּחִיד בּוֹרֵחַ שֶׁלֹּא לִיכָּנֵס בַּיָּם, גַּל שֶׁל יָם רוֹדֵף אַחֲרָיו וְקוֹלְטוֹ. 24:11: וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמוֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְגוֹמֵר כָּל שִׁבְעָה הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים נִזְכָּרִין כָּאן, לְפִי שֶׁיְּרִיחוֹ עוֹמֶדֶת עַל הַסְּפָר, וְהָיְתָה נִגְרָהּ וּמַנְעוּלָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְבְּצוּ לְתוֹכָהּ מִכָּל שִׁבְעָה הָאוּמּוֹת גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל. 24:19: אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בְּרוֹב מְקוֹמוֹת נִקְרָא כָּל לְשׁוֹן רַבָּנוּת לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ (בראשית מב ל): אֲדֹנֵי הָאָרֶץ, (שם לט כ): אֲדֹנֵי יוֹסֵף, (שמות כב יד) : אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, (שמואל ב כ כג): אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת, לְפִי שֶׁהַשֵּׁם הַזֶּה שֵׁם שְׂרָרָה הוּא. 24:22: עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם רָאָה יְהוֹשֻׁעַ שֶׁעֲתִידִין לְעַרְעֵר בִּימֵי יְחֶזְקֵאל וְלוֹמַר (יחזקאל כ לב): נִהְיֶה כַגּוֹיִם, לְפִיכָךְ הִכְבִּיד עֲלֵיהֶם עַכְשָׁיו, וּלְכָךְ הוּשַׁב לָהֶם בִּימֵי יְחֶזְקֵאל (שם פסוקים לב לג): וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה וְגוֹמֵר, חַי אֲנִי אִם לֹא בְיַד חֲזָקָה וְגוֹמֵר, כְּבָר קִבַּלְתֶּם עֲלֵיכֶם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא תֹּאמְרוּ מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ עָלֵינוּ בִּימֵי משֶׁה כְּדֵי לִיכָּנֵס לָאָרֶץ עָשִׂינוּ, הֲרֵי בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ כְּבָר נִכְנַסְתֶּם וְקִבַּלְתֶּם. 24:25: וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם סִידֵּר לָהֶם שָׁם הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. 24:26: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ וְגוֹמֵר תַּרְגּוּם יוֹנָתָן: וְכָתַב יְהוֹשֻׁעַ יַת פִּתְגָּמַיָּא הָאִלֵּין וְאַצְנְעִינוּן בְּסֵפֶר אוֹרָיְיתָא דַה’, וּבְמַסֶּכֶת מַכּוֹת (יא א) נֶחְלְקוּ אֲמוֹרָאִים: חַד אָמַר אֵלּוּ שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים (דברים לד ה-יב) מִן ‘וַיָּמֹת משֶׁה’ עַד ‘לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל’, שֶׁהֲרֵי סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר וְהִשְׁלִימוֹ, וְחַד אָמַר פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁל עָרֵי מִקְלָט כָּתַב בְּסִפְרוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה. | תַּחַת הָאַלָּה (תַּרְגּוּם:) תְּחוֹת אַלְּתָא, הִיא מְזוּזוֹת הַפֶּתַח, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ו לא): הָאַיִל מְזוּזוֹת חֲמִשִׁית, וּמִדָּה אַחַת לָאֵלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים זוֹ הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם, שֶׁכָּתוּב בְּיַעֲקֹב (בראשית לה ד): וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה. | אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה’ כְּלַפֵּי שֶׁהֵבִיאוּ שָׁם אֶת הָאֲרוֹן, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעְלָה (פסוק א): וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים. 24:27: הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה וגו’ (תַּרְגּוּם:) הָא אַבְנָא הָדָא תְּהֵי לָנָא כִּתְרֵין לוּחֵי אֶבֶן דִּקְיָימָה אֲרֵי יָתָהּ עֲבַדְנָא לְסַהֲדוּ אֲרֵי פִּתְגָּמַיָּא דִּכְתִיבִין עֲלָהּ מֵעֵין כָּל פִּתְגָמַיָא דַּה’ דְּמַלֵיל עִמָּנָא. וְגַם יֵשׁ לְפוֹתְרוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, כִּי הִיא שָׁמְעָה אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָכֶם בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מָקוֹם.
פירוש רד”ק
24:1: ויאסוף יהושע. פעם אחרת כי הנה כתב למעלה ויקרא יהושע לכל ישראל אלא אסף אותם פעם אחרת והוכיחם פעם ושתים כדי שיהיו נזהרים לשמור התורה: | ויתיצבו לפני האלהים. נראה שהביאו ארון האלהים שם כדי לכרות הברית לפני הארון כמו שאמר ויכתוב יהושע בספר תורת אלהים נראה כי שם היה הארון שבו ספר התורה ואספם יהושע שכם ולא שילה שהיה הארון שם אולי על פי הדבור עשה זה שיכרתו הברית בשכם כי בו נתעכב אברהם אבינו תחלה כשנכנס לארץ כמו שכתוב ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם ועוד כי שם נעשה נס גדול ליעקב אבינו ושיזכרו אותו וידבקו בה’ לבדו ועוד כי תחלת הנחלה אשר היה ליעקב בארץ ישראל בשכם היה שקנה חלקת השדה מיד בני חמור אבי שכם ושם אמר להם יהושע הסירו אלהי הנכר אשר בקרבכם כמו שאמר יעקב לבניו בשכם הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם: 24:3: וארב. כתוב בלא ה”א וקרי וארבה בה”א ושניהם שוים בדרך הדקדוק ויש בו דרש כי הכתוב הוא לשון ריב ומסה כלומר הרבה נסיונות נסיתיו ועמד בכלם: | ואתן לו את יצחק. ולא זכר את ישמעאל כי בן אמה היה ועוד שאמר לו גרש את האמה הזאת ואת בנה: 24:5: כאשר עשיתי בקרבו. הנגף שנגפתי אותם לא היה בפעם אחד אלא במכות רבות כאשר עשיתי המכות בקרבו: 24:6: ותבאו הימה. כנגד אותם זקנים שעברו ים סוף וכן ותראנה עיניכם כנגד אותם זקנים שהיו עדיין בחיים: 24:7: ויבא עליו את הים. על פרעה ואף על פי שלא זכרו הרי זכר מצרים או אמר עליו דרך כלל על מצרים ובדרש על כל יחיד ויחיד שבהם אמר שאם היה במצרים אחד שלא היה רוצה להכנס לים היה הגל טורדו לים: 24:8: ואביאה. כתוב בה”א וקרי בלא ה”א והענין אחד: 24:9: וילחם בישראל. והנה לא ראינו בתורה שנלחם בלק עם ישראל גם יפתח אמר אם נלחם בנו אלא פירושו זו המלחמה עשה ששלח לבלעם לקלל אתכם והראה מתוך מעשיו כי אילו היה יכול להלחם אתכם היה נלחם כמו שכתוב אולי אוכל נכה בו המחשבה חשבה הכתוב למעשה: 24:11: בעלי יריחו. והנה לא ראינו שנלחמו בעלי יריחו בהם אבל הכתוב אומר ויריחו סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל אולי יצאו מיריחו מגדולי העיר אל מלכי כנען להזהירם ובין כך נלכדה יריחו והם היו עם המלכים שנתקבצו אחר כן להלחם עם יהושע פה אחד ואם נאמר כי משבעה גוים שזכר הנה נתקבצו ליריחו לפי שהיתה עומדת על הספר והיא מנעולה של ארץ ישראל ונתקבצו שם להלחם עם ישראל הנה לא ספר הכתוב מלחמה זאת ואם היתה למה לא ספר אותה הכתוב זהו דבר תימה אלא הנכון כמו שפירשנו: 24:12: שני מלכי האמורי. פי’ וגרשה שני מלכי האמרי גם כן והם סיחון ועוג וכן אמרו רבותינו ז”ל שתי צרעות היו חדא דמשה וחדא דיהושע והצרעה היא מין זבוב רע מטיל ארס ואמרו כי היתה הצרעה מכה בעיניה ומסמא עיניהם ולא היו יכולין להלחם ובאין ישראל והורגין אותם כמו שאמר לא בחרבך ולא בקשתך ותרגום צרעה ארעיתא ואמר למה נקרא שמה ארעיתא שעומדת לקראת אדם ומכה בפניו כדמתרגמינן אשר קרך דארעך: | לא בחרבך. פי’ אם לא היה עזר האל והוא על דרך כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני: 24:14: בתמים. שם לא תואר וכן אם באמת ובתמים: | והסירו את אלהים. פי’ אלהי כסף ואלהי זהב שלקחו בערים אשר כבשו ובמצרים כמו שכתוב ביחזקאל: 24:19: אלהים קדושים הוא. קדושים לשון תפארת כמו אלהים וכן ישמח ישראל בעושיו איה אלהי עושי: 24:22: עדים אתם בכם. אתם בעצמכם תהיו עדים בכם כי אתם בחרתם לכם את ה’ ויש מפרשים עדים אתם בכם הנשמה והגוף וכן האזינו השמים ותשמע הארץ שמעו שמים והאזיני ארץ הנשמה מן השמים והגוף מן הארץ: 24:25: וישם לו חק ומשפט. פי’ לו לעם וענינו כמו שם שם לו חק ומשפט שסדר להם דרך כלל חקי התורה ומשפטים וקבלום עליהם או פירושו וישם לו חק ומשפט יהושע שם לעצמו חק ומשפט: | בשכם. על הברית שכרת להם והחק והמשפט האבן והאלה ששם לעדים ודברי הברית שכתב בספר תורת אלהים ויונתן תרגם ויהושע כתב ית פתגמיא האילין בספרא ואצנע בספר אוריתא דה’, ובדברי רז”ל ר’ יהודה ור’ נחמיה חד אמר שמנה פסוקים שבתורה וחד אמר ערי מקלט ולא נראה לפי הפשט לא זה ולא זה והאמת הוא שתרגם יונתן: 24:26: תחת האלה. הדגש תמורת הנח אשר בתחת האלה אשר עם שכם, ובמדרש כי היא האלה שטמן תחתיה יעקב אלהי הנכר כמו שכתוב ויטמון אותם יעקב תחת האלה אשר עם שכם ואין כן דעת המתרגם שתרגם אלה בוטימא ותרגם האלה אלתא והיא מזוזת השער כמו האיל מזוזת השער ומדה אחת לאלים שתרגם אלון אליא: | אשר במקדש ה’. הבית שהיה שם הארון בשכם קראו מקדש לקדושת הארון שהיה שם לשעה: 24:27: אשר דבר עמנו. תרגם יונתן הפסוק כן ואמר יהושע לכל עמא הא אבנא הדא תהי לנא כתרין לוחי אבן קיימא ארי יתה עבדנא לסהדו ארי פתגמיא דכתיבין עלה מעין כל פתגמיא דה’ די מליל עמנא וגו’, ולפי הפשט אשר דבר עמנו ר”ל כי מה שדברתי עמכם והברית אשר כרתי עמכם לא מלבי כי הם אמרי ה’ אשר דבר עמנו בהר סיני, ופירוש כי היא שמעה על דרך ותשמע הארץ אמרי פי:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - ברית עם אלוקים | ברית שכם — חידוש ברית סיני בארץ, העם בוחרים לעבוד את ה’
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | יהושע מדבר בשם ה’ ומספר את כל ההיסטוריה מאברהם — “כה אמר ה‘“
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: סוֹף (Strong’s H5490) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: יואל,קהלת,דברי הימים ב שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
תבנית השוואה: CT-017 — ברית וסמלה החיצוני נקודת השוואה: “האבן הגדולה הזאת תהיה בנו לעד” — אבן כעד לברית, כמו גל העד של יעקב ולבן.