הארץ הנותרת וחלוקת עבר הירדן
פסוקים
וִיהוֹשֻׁ֣עַ זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֵלָ֗יו אַתָּ֤ה זָקַ֙נְתָּה֙ בָּ֣אתָ בַיָּמִ֔ים וְהָאָ֛רֶץ נִשְׁאֲרָ֥ה הַרְבֵּֽה־מְאֹ֖ד לְרִשְׁתָּֽהּ׃ זֹ֥את הָאָ֖רֶץ הַנִּשְׁאָ֑רֶת כׇּל־גְּלִיל֥וֹת הַפְּלִשְׁתִּ֖ים וְכׇל־הַגְּשׁוּרִֽי׃ מִֽן־הַשִּׁיח֞וֹר אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֗יִם וְעַ֨ד גְּב֤וּל עֶקְרוֹן֙ צָפ֔וֹנָה לַֽכְּנַעֲנִ֖י תֵּחָשֵׁ֑ב חֲמֵ֣שֶׁת׀ סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים הָֽעַזָּתִ֤י וְהָֽאַשְׁדּוֹדִי֙ הָאֶשְׁקְלוֹנִ֣י הַגִּתִּ֔י וְהָעֶקְרוֹנִ֖י וְהָעַוִּֽים׃ מִתֵּימָ֞ן כׇּל־אֶ֣רֶץ הַֽכְּנַעֲנִ֗י וּמְעָרָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לַצִּידֹנִ֖ים עַד־אֲפֵ֑קָה עַ֖ד גְּב֥וּל הָאֱמֹרִֽי׃ וְהָאָ֣רֶץ הַגִּבְלִ֗י וְכׇל־הַלְּבָנוֹן֙ מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ מִבַּ֣עַל גָּ֔ד תַּ֖חַת הַר־חֶרְמ֑וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת׃ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י הָ֠הָ֠ר מִֽן־הַלְּבָנ֞וֹן עַד־מִשְׂרְפֹ֥ת מַ֙יִם֙ כׇּל־צִ֣ידֹנִ֔ים אָֽנֹכִי֙ אֽוֹרִישֵׁ֔ם מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל רַ֠ק הַפִּלֶ֤הָ לְיִשְׂרָאֵל֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִֽיךָ׃ וְעַתָּ֗ה חַלֵּ֞ק אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את בְּנַחֲלָ֖ה לְתִשְׁעַ֣ת הַשְּׁבָטִ֑ים וַֽחֲצִ֖י הַשֵּׁ֥בֶט הַֽמְנַשֶּֽׁה׃ עִמּ֗וֹ הָרֽאוּבֵנִי֙ וְהַגָּדִ֔י לָקְח֖וּ נַחֲלָתָ֑ם אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן לָהֶ֜ם מֹשֶׁ֗ה בְּעֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה כַּֽאֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃ מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֥ר מֵידְבָ֖א עַד־דִּיבֽוֹן׃ וְכֹ֗ל עָרֵי֙ סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן עַד־גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמּֽוֹן׃ וְהַגִּלְעָ֞ד וּגְב֧וּל הַגְּשׁוּרִ֣י וְהַמַּעֲכָתִ֗י וְכֹ֨ל הַ֥ר חֶרְמ֛וֹן וְכׇל־הַבָּשָׁ֖ן עַד־סַלְכָֽה׃ כׇּל־מַמְלְכ֥וּת עוֹג֙ בַּבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־מָלַ֥ךְ בְּעַשְׁתָּר֖וֹת וּבְאֶדְרֶ֑עִי ה֤וּא נִשְׁאַר֙ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִ֔ים וַיַּכֵּ֥ם מֹשֶׁ֖ה וַיֹּרִשֵֽׁם׃ וְלֹ֤א הוֹרִ֙ישׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַגְּשׁוּרִ֖י וְאֶת־הַמַּעֲכָתִ֑י וַיֵּ֨שֶׁב גְּשׁ֤וּר וּמַֽעֲכָת֙ בְּקֶ֣רֶב יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ רַ֚ק לְשֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לֹ֥א נָתַ֖ן נַחֲלָ֑ה אִשֵּׁ֨י יְהֹוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֽוֹ׃ וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־רְאוּבֵ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וַיְהִ֨י לָהֶ֜ם הַגְּב֗וּל מֵעֲרוֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנ֜וֹן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֧ר בְּתוֹךְ־הַנַּ֛חַל וְכׇל־הַמִּישֹׁ֖ר עַל־מֵידְבָֽא׃ חֶשְׁבּ֥וֹן וְכׇל־עָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּישֹׁ֑ר דִּיבֹן֙ וּבָמ֣וֹת בַּ֔עַל וּבֵ֖ית בַּ֥עַל מְעֽוֹן׃ וְיַ֥הְצָה וּקְדֵמֹ֖ת וּמֵפָֽעַת׃ וְקִרְיָתַ֣יִם וְשִׂבְמָ֔ה וְצֶ֥רֶת הַשַּׁ֖חַר בְּהַ֥ר הָעֵֽמֶק׃ וּבֵ֥ית פְּע֛וֹר וְאַשְׁדּ֥וֹת הַפִּסְגָּ֖ה וּבֵ֥ית הַיְשִׁמֽוֹת׃ וְכֹל֙ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֔ר וְכׇֽל־מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחֶשְׁבּ֑וֹן אֲשֶׁר֩ הִכָּ֨ה מֹשֶׁ֜ה אֹת֣וֹ׀ וְאֶת־נְשִׂיאֵ֣י מִדְיָ֗ן אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֙קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע נְסִיכֵ֣י סִיח֔וֹן יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃ וְאֶת־בִּלְעָ֥ם בֶּן־בְּע֖וֹר הַקּוֹסֵ֑ם הָרְג֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בַּחֶ֖רֶב אֶל־חַלְלֵיהֶֽם׃ וַיְהִ֗י גְּבוּל֙ בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְב֑וּל זֹ֣את נַחֲלַ֤ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֙ לְמִשְׁפְּחוֹתָ֔ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ לְמַטֵּה־גָ֔ד לִבְנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וַיְהִ֤י לָהֶם֙ הַגְּב֔וּל יַעְזֵר֙ וְכׇל־עָרֵ֣י הַגִּלְעָ֔ד וַחֲצִ֕י אֶ֖רֶץ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן עַד־עֲרוֹעֵ֕ר אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י רַבָּֽה׃ וּמֵחֶשְׁבּ֛וֹן עַד־רָמַ֥ת הַמִּצְפֶּ֖ה וּבְטֹנִ֑ים וּמִֽמַּחֲנַ֖יִם עַד־גְּב֥וּל לִדְבִֽר׃ וּבָעֵ֡מֶק בֵּ֣ית הָרָם֩ וּבֵ֨ית נִמְרָ֜ה וְסֻכּ֣וֹת וְצָפ֗וֹן יֶ֚תֶר מַמְלְכ֗וּת סִיחוֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבּ֔וֹן הַיַּרְדֵּ֖ן וּגְבֻ֑ל עַד־קְצֵה֙ יָם־כִּנֶּ֔רֶת עֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־גָ֖ד לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽם׃ וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֔ה לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט מְנַשֶּׁ֑ה וַיְהִ֗י לַחֲצִ֛י מַטֵּ֥ה בְנֵי־מְנַשֶּׁ֖ה לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מִמַּחֲנַ֨יִם כׇּֽל־הַבָּשָׁ֜ן כׇּֽל־מַמְלְכ֣וּת׀ ע֣וֹג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן וְכׇל־חַוֺּ֥ת יָאִ֛יר אֲשֶׁ֥ר בַּבָּשָׁ֖ן שִׁשִּׁ֥ים עִֽיר׃ וַחֲצִ֤י הַגִּלְעָד֙ וְעַשְׁתָּר֣וֹת וְאֶדְרֶ֔עִי עָרֵ֛י מַמְלְכ֥וּת ע֖וֹג בַּבָּשָׁ֑ן לִבְנֵ֤י מָכִיר֙ בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לַחֲצִ֥י בְנֵֽי־מָכִ֖יר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ אֵ֕לֶּה אֲשֶׁר־נִחַ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְב֣וֹת מוֹאָ֑ב מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרִיח֖וֹ מִזְרָֽחָה׃ וּלְשֵׁ֙בֶט֙ הַלֵּוִ֔י לֹא־נָתַ֥ן מֹשֶׁ֖ה נַחֲלָ֑ה יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ ה֣וּא נַחֲלָתָ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָהֶֽם׃
פירוש רש”י
13:1: וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם נִשְׁאֲרָה לְרִשְׁתָּהּ, שֶׁלֹּא נִכְבְּשָׁה. 13:2: גְּלִילוֹת מרקא”ש בְּלַעַז (אֵזוֹרֵי הַגְבוּל, הַסְפַר). 13:3: מִן הַשִּׁיחוֹר הוּא נִילוּס, הוּא נַחַל מִצְרַיִם, הוּא סָמוּךְ לִתְחוּם מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּ’אֵלֶּה מַסְעֵי’ (במדבר לד ה), וְלָמַדְנוּ כָּאן שֶׁלֹּא כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ בְּחַיָּיו כָּל מֶצֶר הַדְּרוֹמִי אֶלָּא מִמִּדְבַּר צִין, הוּא הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִירָה עַד הַנִּילוּס, הוּא תְּחוּם עַזָּה הָאָמוּר לְמַעְלָה, מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵע עַד עַזָּה. | וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה הָעֶקְרוֹנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וּמִתְפַּשֵּׁט לְצַד הַצָּפוֹן יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים. | לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי שֶׁנָּתַתִּי לְאַבְרָהָם הוּא. | חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים וְגוֹ’ הִיא סוֹף גְּמַר הַמֶּצֶר עַד הַיָּם הַגָּדוֹל שֶׁבַּמַּעֲרָב. | הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי וְגוֹ’ שִׁשָּׁה סְרָנִים הוּא מוֹנֶה, וּמִתְּחִלָתָן קְרָאָן ‘חֲמֵשֶׁת’. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן (חולין ס ב), אִידוֹנְרִיקֵי שֶׁלָּהֶם חַמִשָּׁה; הַחֲשׁוּבִים חֲמִשָּׁה הָיוּ, שֶׁהָעַוִּים אֵינוֹ מוֹנֶה מִן הַסְּרָנִים הַחֲשׁוּבִים. וְעוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ, חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים: הָעַזָּתִי, וְהָאַשְׁדּוֹדִי, הָאֶשְׁקְלוֹנִי, הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי הֵם חֲמִשָּׁה, וְעוֹד נִשְׁאַר לִכְבּוֹשׁ אֶרֶץ הָעַוִּים שֶׁאֵינָם מִן הַפְּלִשְׁתִּים. 13:4: מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי פָּסוּק רִאשׁוֹן מָנָה מִצַּד הַדְּרוֹמִי מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, וְזֶה מוֹנֶה אֶת רוֹחַב אוֹתוֹ הַמִּקְצוֹעַ הַנּוֹתָר לִיכָּבֵשׁ, כַּמָּה הוּא מִן הַדָּרוֹם לַצָּפוֹן. | מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי מִתֵּימָן זוֹ מְעָרָה לַצִּידוֹנִים, עַד אֲפֵקָה עַד הָאֱמוֹרִי. 13:5: וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבַמֶּצֶר מִזְרָחִי נִשְׁאָר לִכְבּוֹשׁ בְּמִקְצוֹעַ הַצָּפוֹן כָּל הַלְּבָנוֹן, מִבַּעַל גָּד עַד סוֹף הַמֶּצֶר, וּבָרוֹחַב מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב עַד לְבוֹא חֲמָת, זֶהוּ כָּל מֶצֶר הַצְּפוֹנִי שֶׁלְּבוֹא חֲמָת בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית בְּ’אֵלֶּה מַסְעֵי’ (במדבר לד ח). 13:6: אָנֹכִי אוֹרִישֵׁם אַחֲרֵי מוֹתְךָ. | הַפִּלֶהָ לְיִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה וְיִכְבּוֹשׁ לְאַחַר זְמָן כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט מַה שֶּׁנָּפַל בְּגוֹרָלוֹ. 13:8: עִמּוֹ הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי עִם חֲצִי הָרִאשׁוֹן שֶׁל מְנַשֶּׁה, הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי לָקְחוּ נַחֲלָתָם. 13:9: מֵעֲרוֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת וְגוֹ’ מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ כָּל אֶרֶץ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְאַחַר כָּךְ מְפָרֵשׁ גְּבוּל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וְיִתֵּן משֶׁה לְמַטֶּה פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. 13:12: מִיֶּתֶר הָרְפָאִים שֶׁהָרַג כְּדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יד ה): וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם. 13:19: בְּהַר הָעֵמֶק (תַּרְגּוּם:) בְּטוּרָא דְמֵישָׁרָא. 13:25: וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן חֲצִי מַה שֶּׁכָּבְשׁוּ מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן וּמִסִּיחוֹן. 13:27: הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל יַרְדְּנָא וּתְחוּמֶיהָ הֶעָרִים עַל שְׂפָתוֹ. 13:28: הֶעָרִים וְחַצְרֵיהֶם הֶעָרִים הַמּוּקָּפוֹת חוֹמָה. | וְחַצְרֵיהֶם עָרֵי הַפְּרָזִי בְּלֹא חוֹמָה.
פירוש רד”ק
13:2: גלילות. כמו גבול או כמו מחוז וכן גליל הגוים: 13:3: מן השיחור. הוא נילוס נחל מצרים והוא למקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל שלא כבש יהושע כל מצר הדרומית אלא ממדבר צין הוא הר החלק העולה שעירה עד הנילוס היא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה: | חמשת סרני פלשתים. הוא גמר המצר עד הים הגדול שבמערב וסרנים ענינם שרים: | חמשת סרני. והעוים שזוכר בסוף הפסוק אינו ממנינם, ובדברי רבותינו ז”ל ששה סרנים הוא מונה ומתחלה קראם חמשה אמר ר’ יוחנן אידונריקי שלהם חמשה פי’ אידונריקי החשובים שבהם היו חמשה והעוים אינו מן הסרנים החשובים ועוד בדבריהם עוים מתימן באו וסמכו ענינו לפסוק הבא אחריו: 13:4: מתימן. ולפי פשט הפסוק מתימן פירושו מדרום כלומר מצד דרום נשארה כל ארץ הכנעני: 13:5: והארץ הגבלי. חסר הנסמך ומשפטו הארץ ארץ הגבלי וכן הארון הברית: 13:8: עמו הראובני והגדי. עם חצי שבט מנשה האחד ואמר עמו ואף על פי שלא זכרו לפי שזכר החצי האחר אמר עמו כאילו זכרו: 13:18: בהר העמק. כתרגומו בטורא דמישרא: 13:21: נסיכי סיחון יושבי הארץ. אלה חמשת מלכי מדין היו נסיכי סיחון בעוד שהיו סיחון והאמרי יושבי הארץ קודם שלכדום ישראל היו אלה נשיאי הארץ נסיכי סיחון כי תחת ממשלת סיחון היה מדין בימים ההם: 13:22: הקוסם. להודיע כי לא נביא היה אלא קוסם ונבואתו היתה לשעה או לכבוד ישראל בא אליו מלאך ה’ לדבר הנבואות ההם, ויש לשאול איך מצאו בלעם שם והלא כתיב וילך וישב למקומו אלא שחזר שם לבקש שכרו על העצה שנתן להם למואב ולמדין להוציא בנותיהם היפות ויזנו ישראל עמהם ויהיה קצף ה’ בהם וזהו שאמר לכה איעצך כמו שכתוב בדבר בלעם וכשראה שנתקיימה עצתו הלך למואב ולמדין לבקש שכרו מהם: | אל חלליהם. עם חלליהם וכמוהו רבים ובתורה כתיב על חלליהם והוא גם כן כמו עם כמו ויבאו האנשים על הנשים עם הנשים ואחרים זולתו ויש בו דרש שהיו מלכי מדין עושים כשפים עם בלעם ובורחים מפני חרב ישראל ופורחין באויר כיון שהראה להם פנחס את הציץ נפלו על חלליהם ועוד אמרו על חלליהם שעשו לו ארבע מיתות בית דין ועוד אמרו כי פנחס הרגו: 13:27: הירדן וגבול. כתרגומו ירדנא ותחומיה כלומר הערים הסמוכות אליו: 13:31: לחצי בני מכיר. כי החצי האחר והם בני גלעד ששה בתי אבות לקחו נחלתם בארץ כנען:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - בחירה ודחייה | חלוקת הארץ לשבטים — ה’ קובע גבולות ונחלות, חלק מהארץ עדיין לא נכבש
הערות
הערה: “ארץ נשארה הרבה מאד לרשתה” — ה’ מזכיר ליהושע שהכיבוש לא הושלם. חלוקה מינהלית לפני שכל השטח נכבש — ביטחון באמונה שה’ ישלים את המלאכה.