דברי דוד האחרונים
פסוקים
וְאֵ֛לֶּה דִּבְרֵ֥י דָוִ֖ד הָאַחֲרֹנִ֑ים נְאֻ֧ם דָּוִ֣ד בֶּן־יִשַׁ֗י וּנְאֻ֤ם הַגֶּ֙בֶר֙ הֻ֣קַם עָ֔ל מְשִׁ֙יחַ֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וּנְעִ֖ים זְמִר֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל׃ ר֥וּחַ יְהֹוָ֖ה דִּבֶּר־בִּ֑י וּמִלָּת֖וֹ עַל־לְשׁוֹנִֽי׃ אָמַר֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִ֥י דִבֶּ֖ר צ֣וּר יִשְׂרָאֵ֑ל מוֹשֵׁל֙ בָּאָדָ֔ם צַדִּ֕יק מוֹשֵׁ֖ל יִרְאַ֥ת אֱלֹהִֽים׃ וּכְא֥וֹר בֹּ֖קֶר יִזְרַח־שָׁ֑מֶשׁ בֹּ֚קֶר לֹ֣א עָב֔וֹת מִנֹּ֥גַהּ מִמָּטָ֖ר דֶּ֥שֶׁא מֵאָֽרֶץ׃ כִּי־לֹא־כֵ֥ן בֵּיתִ֖י עִם־אֵ֑ל כִּי֩ בְרִ֨ית עוֹלָ֜ם שָׂ֣ם לִ֗י עֲרוּכָ֤ה בַכֹּל֙ וּשְׁמֻרָ֔ה כִּי־כׇל־יִשְׁעִ֥י וְכׇל־חֵ֖פֶץ כִּי־לֹ֥א יַצְמִֽיחַ׃ וּבְלִיַּ֕עַל כְּק֥וֹץ מֻנָ֖ד כֻּלָּ֑הַם כִּי־לֹ֥א בְיָ֖ד יִקָּֽחוּ׃ וְאִישׁ֙ יִגַּ֣ע בָּהֶ֔ם יִמָּלֵ֥א בַרְזֶ֖ל וְעֵ֣ץ חֲנִ֑ית וּבָאֵ֕שׁ שָׂר֥וֹף יִשָּׂרְפ֖וּ בַּשָּֽׁבֶת׃
פירוש רש”י
23:1: וְאֵלֶּה דִּבְרֵי דָוִד. נְבוּאַת דָּוִד אַחֲרוֹנִים, וּמִי הֵם הָרִאשׁוֹנִים, דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה, אֲבָל בְּכָל שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת שֶׁאָמַר, אֵין נִקְרָאִים דְּבָרִים: | הוּקַם עָל. הוּקַם לְמַעְלָה: | וּנְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל. אֵין יִשְׂרָאֵל מְשׁוֹרְרִים בַּמִּקְדָּשׁ, אֶלָּא שִׁירוֹתָיו וּזְמִירוֹתָיו: 23:2: דִּבֶּר בִּי. הִשְׁרָה בִּי רוּחַ קָדְשׁוֹ וְנִדְבַּר בִּי, וְכָל לְשׁוֹן נְבוּאָה, נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמוֹ (במדבר יב:ב): ״הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִּבֶּר״ (במדבר יב:ו): ״אֲדַבֶּר בּוֹ״, וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁהָרוּחַ נִכְנָס בּוֹ בְּקֶרֶב הַנָּבִיא, וּמְדַבֵּר בּוֹ: 23:3: לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל. אֵלַי דִּבֶּר וְצִוָּה צוּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶהְיֶה מוֹשֵׁל בָּאָדָם, בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לד:לא): ״אָדָם אַתֶּם״ (יבמות סא א), וְאֶהְיֶה צַדִּיק מוֹשֵׁל וִירֵא אֱלֹהִים. וְרַבּוֹתֵינוּ (מועד קטן טז ב) פֵּרְשׁוּהוּ בְּלָשׁוֹן אַחֵר: אָמַר דָּוִד: אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר, אֵלַי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל, מוֹשֵׁל בָּאָדָם אֲנִי, וּמִי מוֹשֵׁל בִּי, צַדִּיק, שֶׁאֲנִי גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְבַטְּלָהּ. אֲבָל לְפִי יִשּׁוּב הַמִּקְרָאוֹת, הָרִאשׁוֹן הוּא פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: 23:4: וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ. וְהִבְטִיחֵנִי שֶׁתֵּלֵךְ גְּדֻלָּתִי הָלוֹךְ וְגָדֵל, כְּאוֹר נֹגַהּ אֲשֶׁר הוֹלֵךְ וָאוֹר: | בֹּקֶר לֹא עָבוֹת. אוֹר שֶׁאֵינוֹ אָפֵל: | מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ. מֵאִיר בָּקְרִי יוֹתֵר מִנֹּגַהּ הַבָּא מִמָּטָר, כְּחֹם צַח עֲלֵי אוֹר, כְּשֶׁהַמָּטָר יוֹרֵד עַל הָאָרֶץ מְלֵאָה דְשָׁאִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ זוֹרֵחַ עָלָיו וּמַבְהִיק, וְכֵן פִּתְרוֹנוֹ, יוֹתֵר מִנֹּגַהּ הַבָּא מִמָּטָר שֶׁל דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ: 23:5: כִּי לֹא כֵן בֵּיתִי עִם אֵל. שֶׁיְּהֵא בָּקְרִי עָבוֹת: | כִּי בְרִית עוֹלָם. הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם לִי, עֲרוּכָה בְּכָל בֵּיתִי וּשְׁמוּרָה: | כִּי כָל יִשְׁעִי וְכָל חֵפֶץ. צְרָכַי מוּכָנִים לְפָנָיו, וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר: | כִּי לֹא יַצְמִיחַ. עוֹד לְמֶלֶךְ אַחַר מַלְכוּתִי. דָּבָר אַחֵר: כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לְבֵיתִי, לִהְיוֹת מַלְכוּתִי קַיֶּמֶת, וְהַבְּרִית עֲרוּכָה בַכֹּל, בְּפִי כָּל הַנְּבִיאִים: 23:6: כְּקוֹץ מֻנָּד. קרדו״ן בלע״ז, שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ רַךְ נָע וָנָד, וְסוֹפוֹ מִתְקַשֶּׁה, עַד אֲשֶׁר לֹא בְיָד יִקָּחֻהוּ: 23:7: וְאִישׁ יִגַּע בָּהֶם יִמָּלֵא. צָרִיךְ שֶׁיִּלְבַּשׁ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּרְזֶל, וִימַלֵּא יָדוֹ בִּכְלֵי זַיִן לְקַצְּצוֹ: | וּבָאֵשׁ שָׂרוֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת. וְאֵין שָׁם תַּקָּנָה אֶלָּא שְׂרֵפָה, וְלָשֶׁבֶת וּלְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּם, כָּךְ הָרְשָׁעִים אֵין לָהֶם תַּקָּנָה, אֶלָּא שְׂרֵפָה בְּגֵיהִנֹּם: | בַּשָּׁבֶת. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַדִּין:
פירוש רד”ק
23:1: ואלה דברי דוד האחרונים. עוד מלבד השירה אמר דברים אלה שהם דברי שבח והודאה לאל שהקימו למלכות ואמר האחרונים שהיו אחרונים לכל השירות והמזמורים שאמר כי אחר זה לא הופיע עליו רוח הקדש וי”ת ואלין פתגמי נבואת וגו’: | הוקם על. הוקם עליון ומלך: | ונעים זמירות ישראל. על הזמירות שעשה בספר תהלים שהיו משוררים ומזמרים הלוים בהם לפני הארון ובבית המקדש וי”ת ותקין למימני בחיך וגו’: 23:2: רוח ה’ דבר בי. הזמירות ברוח הקדש אמרתי אותם אשר דבר בי ומלתו היתה על לשוני באמרי הזמירות כי רוח הקדש עוררה אותי והופיעה הדברים על לשוני ותרגם יונתן אמר דוד ברוח נבואה דה’ וגו’: 23:3: לי דבר. כפל דבר הוא כמנהג הלשון ופירושו אמר לי דבר בעבורי ואמר ודבר לשמואל הנביא שאהיה מושל באדם ומשחני למלך ובלבד שתהיה ממשלתי ביראת אלהים ואהיה צדיק, ודעת המתרגם שיצא ממני מלך המשיח שיהיה מושל ביראת אלהים וכן תרגם אותו אמר דוד אלהא דישראל וגו’: 23:4: וכאור בקר. כאור הבקר כשיזרח השמש כשהולך ואור כן תהיה מלכותי ממשלת בקר שאין בו עכירות אלא בהיר כי בקר שהוא עבות וענן פעם נגה ופעם מטר ואינו טוב אלא להצמיח דשא מן הארץ: 23:5: כי לא כן. אבל ביתי אינו כן אלא נוגה בכל עת ובכל זמן כי ברית עולם שם לי שלא תפסוק ותהיה ערוכה ושמורה בכל: | כי כל ישעי. כל חפץ וכל ישע שלי הוא שלא יהי’ כצמח השדה אשר ייבש אבל ישעי לא יפסק לעולם וי”ת שני הפסוקים האלה כן וכאור בקר טוביכון צדיקיא וגו’ כבעמוד: 23:6: ובליעל. אבל הרשעים יהיו כקוץ מונד כמו הקוץ שמניד אותו ומשליכו כל מוצאו כן הם כי הם מכאיבים לנוגע בהם ולא יקחו אותם ביד אבל משליכים אותם ברגלים או בדבר אחר: 23:7: ואיש יגע. ואם יגע אדם בהם במקום שצומחים ימלא ברזל ר”ל יקח ברזל לכרות אותם ואמר ימלא כנגד המשל שהוא על רשעים ולא יקרב אדם להם אלא אם ימלא כלי ברזל כלומר שילבש שריון שלא יוכלו להרע לו או פירוש ימלא יכרת כמו בלא יומו תמלא ופירושו יכרת הקוץ בברזל כלומר אם ירצה אדם לגעת בהם צריך שיכרתנו בברזל או בעץ חנית מרחוק או ישרפו אותם במקום שבתם כלומר במקום שהם צומחים כן הרשעים צריך שישתדל האדם לכלותם בעצמו אם יוכל או על ידי אחרים כמו שעושים לקוץ עם החנית או יתפלל עליהם שיכלו ויסופו במקומם כמו לקוצים שישרפו’ בשבת וי”ת אל שני הפסוקים כן ורשיעיא עבדי חטאה דמן לכובין וגו’ ואיש יגע ואף כל אנש דמשרי למיקרב בחובין אזלין וגו’ כבעמוד:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - נבואה וחלום | דברי דוד האחרונים — נבואה על מלך צדיק ואור הבוקר
- אפיון - ברית עם אלוקים | ברית עולם ערוכה בכל ושמורה — “כי כל ישעי וכל חפץ”
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: וְ/רָוַח (Strong’s H7304) — מופיעה 3 פעמים בתנ”ך, ב: שמואל א,ירמיהו,איוב שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
“נאם דוד בן ישי”: ארבע תוארי-כבוד: “בן ישי”, “הוקם על”, “משיח אלוקי יעקב”, “נעים זמירות ישראל”. “כאור בקר יזרח שמש”: משל המלך הצדיק — אור, ממטר, דשא. חזון פסטורלי ופוליטי בו-זמנית.