דוד מנגן לשאול
פסוקים
וְר֧וּחַ יְהֹוָ֛ה סָ֖רָה מֵעִ֣ם שָׁא֑וּל וּבִעֲתַ֥תּוּ רֽוּחַ־רָעָ֖ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָֽה׃ וַיֹּאמְר֥וּ עַבְדֵֽי־שָׁא֖וּל אֵלָ֑יו הִנֵּה־נָ֧א רוּחַ־אֱלֹהִ֛ים רָעָ֖ה מְבַעִתֶּֽךָ׃ יֹֽאמַר־נָ֤א אֲדֹנֵ֙נוּ֙ עֲבָדֶ֣יךָ לְפָנֶ֔יךָ יְבַקְשׁ֕וּ אִ֕ישׁ יֹדֵ֖עַ מְנַגֵּ֣ן בַּכִּנּ֑וֹר וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֨וֹת עָלֶ֤יךָ רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ רָעָ֔ה וְנִגֵּ֥ן בְּיָד֖וֹ וְט֥וֹב לָֽךְ׃ וַיֹּ֥אמֶר שָׁא֖וּל אֶל־עֲבָדָ֑יו רְאוּ־נָ֣א לִ֗י אִ֚ישׁ מֵיטִ֣יב לְנַגֵּ֔ן וַהֲבִיאוֹתֶ֖ם אֵלָֽי׃ וַיַּ֩עַן֩ אֶחָ֨ד מֵהַנְּעָרִ֜ים וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּ֨ה רָאִ֜יתִי בֵּ֣ן לְיִשַׁי֮ בֵּ֣ית הַלַּחְמִי֒ יֹדֵ֣עַ נַ֠גֵּ֠ן וְגִבּ֨וֹר חַ֜יִל וְאִ֧ישׁ מִלְחָמָ֛ה וּנְב֥וֹן דָּבָ֖ר וְאִ֣ישׁ תֹּ֑אַר וַיהֹוָ֖ה עִמּֽוֹ׃ וַיִּשְׁלַ֥ח שָׁא֛וּל מַלְאָכִ֖ים אֶל־יִשָׁ֑י וַיֹּ֕אמֶר שִׁלְחָ֥ה אֵלַ֛י אֶת־דָּוִ֥ד בִּנְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר בַּצֹּֽאן׃ וַיִּקַּ֨ח יִשַׁ֜י חֲמ֥וֹר לֶ֙חֶם֙ וְנֹ֣אד יַ֔יִן וּגְדִ֥י עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד וַיִּשְׁלַ֛ח בְּיַד־דָּוִ֥ד בְּנ֖וֹ אֶל־שָׁאֽוּל׃ וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַֽיַּעֲמֹ֖ד לְפָנָ֑יו וַיֶּאֱהָבֵ֣הֽוּ מְאֹ֔ד וַֽיְהִי־ל֖וֹ נֹשֵׂ֥א כֵלִֽים׃ וַיִּשְׁלַ֣ח שָׁא֔וּל אֶל־יִשַׁ֖י לֵאמֹ֑ר יַעֲמׇד־נָ֤א דָוִד֙ לְפָנַ֔י כִּי־מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינָֽי׃ וְהָיָ֗ה בִּֽהְי֤וֹת רֽוּחַ־אֱלֹהִים֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְלָקַ֥ח דָּוִ֛ד אֶת־הַכִּנּ֖וֹר וְנִגֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְרָוַ֤ח לְשָׁאוּל֙ וְט֣וֹב ל֔וֹ וְסָ֥רָה מֵעָלָ֖יו ר֥וּחַ הָרָעָֽה׃
פירוש רש”י
16:16: עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ. הִנֵּה עֲבָדֶיךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ מִצְוֹתֶיךָ: 16:18: אֶחָד מֵהַנְּעָרִים. מְיֻחָד שֶׁבָּהֶם, דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי: | יוֹדֵעַ נַגֵּן. כָּל עַצְמוֹ נִתְכַּוֵּן לְהַכְנִיס עַיִן רָעָה שֶׁל שָׁאוּל בְּדָוִד, שֶׁיִּתְקַנֵּא בּוֹ:
פירוש רד”ק
16:14: ובעתתו. בעתה אותו עד שלא הי’ בדעתו: 16:15: מבעתך. דגש התי”ו לחסרון ת”ו למ”ד הפעל: 16:16: עבדיך לפניך. לעשות מה שתצום יאמר אדונינו להם שיבקשו איש מנגן: | יודע מנגן בכנור. יודע בחכמת הניגון שהוא מנגן בכנור או הוא במקום מקור כלומר איש שיודע לנגן בכנור וכן תירגם יונתן גבר דידע לנגנא בכנורא: 16:18: וגבור חיל. שיש לו גבורת הלב לכל דבר כמו שנודעה גבורתו בדבר הארי והדוב: | ואיש מלחמה. יודע בעניני המלחמה והורגל בה: | ונבון דבר. כתרגומו וסוכלתן בעצה כלומר לכל דבר עצה הוא נבון כמו ונבן לחש: | ואיש תאר. פי’ תאר יפה וכן אנשי מדות מדות גדולות וכן תירגם יונתן וגבר שפיר בריויה: | וה’ עמו. כי בכל אשר יעשה יצליח ובכל הדברים ששבח הנער את דוד הם דברים שכל אדם שהם בו הוא הגון לעמוד בהיכל מלך ויודע נגן אמר לפי צורך השעה: 16:20: חמור לחם ונאד יין. חמור טעון לחם ונאד מלא יין וכן תירגם יונתן טעון חמרא בלחם וי”מ חומר צבור מן חמורתים חמרים חמרים: 16:21: נושא כלים. נושא כלי זיינו: 16:23: רוח אלהים אל שאול. פי’ רוח רעה כמו שאמר למעלה רוח אלהים רעה וכן תירגם יונתן רוח בישא מן קדם ה’: | ורוח לשאול. מן הצוקה שהיה בו מרוח רעה: | וטוב לו. פעל עבר:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - מנהיגות במשבר | דוד מנגן לשאול ומרגיע רוח רעה — צמיחת הקשר הדרמטי בין שניהם
הערות
מילה נדירה: רֵעֶה (Strong’s H7463) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: שמואל ב,מלכים א,משלי שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
“ורוח ה׳ סרה מעם שאול”: הסרת הרוח הטובה + רוח רעה = ניגוד לדוד שבו “ותצלח רוח ה’“.