מזבח העד — שיבת שבטי עבר הירדן
פסוקים
אָ֚ז יִקְרָ֣א יְהוֹשֻׁ֔עַ לָראוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י מַטֵּ֥ה מְנַשֶּֽׁה׃ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם אַתֶּ֣ם שְׁמַרְתֶּ֔ם אֵ֚ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑ה וַתִּשְׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י לְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ לֹֽא־עֲזַבְתֶּ֣ם אֶת־אֲחֵיכֶ֗ם זֶ֚ה יָמִ֣ים רַבִּ֔ים עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וּשְׁמַרְתֶּ֕ם אֶת־מִשְׁמֶ֕רֶת מִצְוַ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ וְעַתָּ֗ה הֵנִ֨יחַ יְהֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ לַאֲחֵיכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וְעַתָּ֡ה פְּנוּ֩ וּלְכ֨וּ לָכֶ֜ם לְאׇהֳלֵיכֶ֗ם אֶל־אֶ֙רֶץ֙ אֲחֻזַּתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהֹוָ֔ה בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּֽן׃ רַ֣ק׀ שִׁמְר֣וּ מְאֹ֗ד לַעֲשׂ֨וֹת אֶת־הַמִּצְוָ֣ה וְאֶת־הַתּוֹרָה֮ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה אֶתְכֶם֮ מֹשֶׁ֣ה עֶֽבֶד־יְהֹוָה֒ לְ֠אַהֲבָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֜ם וְלָלֶ֧כֶת בְּכׇל־דְּרָכָ֛יו וְלִשְׁמֹ֥ר מִצְוֺתָ֖יו וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ וּלְעׇבְד֕וֹ בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וַֽיְבָרְכֵ֖ם יְהוֹשֻׁ֑עַ וַֽיְשַׁלְּחֵ֔ם וַיֵּלְכ֖וּ אֶל־אׇהֳלֵיהֶֽם׃ וְלַֽחֲצִ֣י׀ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֗ה נָתַ֣ן מֹשֶׁה֮ בַּבָּשָׁן֒ וּלְחֶצְי֗וֹ נָתַ֤ן יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ עִם־אֲחֵיהֶ֔ם (מעבר) [בְּעֵ֥בֶר] הַיַּרְדֵּ֖ן יָ֑מָּה וְ֠גַ֠ם כִּֽי־שִׁלְּחָ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־אׇהֳלֵיהֶ֖ם וַֽיְבָרְכֵֽם׃ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֗ר בִּנְכָסִ֨ים רַבִּ֜ים שׁ֤וּבוּ אֶל־אׇֽהֳלֵיכֶם֙ וּבְמִקְנֶ֣ה רַב־מְאֹ֔ד בְּכֶ֨סֶף וּבְזָהָ֜ב וּבִנְחֹ֧שֶׁת וּבְבַרְזֶ֛ל וּבִשְׂלָמ֖וֹת הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד חִלְק֥וּ שְׁלַל־אֹיְבֵיכֶ֖ם עִם־אֲחֵיכֶֽם׃ וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיֵּלְכ֡וּ בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וּבְנֵי־גָ֜ד וַחֲצִ֣י׀ שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֗ה מֵאֵת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִשִּׁלֹ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן לָלֶ֜כֶת אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֗ד אֶל־אֶ֤רֶץ אֲחֻזָּתָם֙ אֲשֶׁ֣ר נֹֽאחֲזוּ־בָ֔הּ עַל־פִּ֥י יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־גְּלִיל֣וֹת הַיַּרְדֵּ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֡ד וַחֲצִ֣י שֵׁ֩בֶט֩ הַֽמְנַשֶּׁ֨ה שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ עַל־הַיַּרְדֵּ֔ן מִזְבֵּ֥חַ גָּד֖וֹל לְמַרְאֶֽה׃ וַיִּשְׁמְע֥וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה בָנ֣וּ בְנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֡ד וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה אֶת־הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶל־מוּל֙ אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֶל־גְּלִילוֹת֙ הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־עֵ֖בֶר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַֽיִּשְׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה לַעֲל֥וֹת עֲלֵיהֶ֖ם לַצָּבָֽא׃ וַיִּשְׁלְח֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־בְּנֵי־רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֛ד וְאֶל־חֲצִ֥י שֵֽׁבֶט־מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד אֶת־פִּֽינְחָ֖ס בֶּן־אֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵֽן׃ וַעֲשָׂרָ֤ה נְשִׂאִים֙ עִמּ֔וֹ נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אָ֔ב לְכֹ֖ל מַטּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְאִ֨ישׁ רֹ֧אשׁ בֵּית־אֲבוֹתָ֛ם הֵ֖מָּה לְאַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל־בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֧ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֛ד וְאֶל־חֲצִ֥י שֵׁבֶט־מְנַשֶּׁ֖ה אֶל־אֶ֣רֶץ הַגִּלְעָ֑ד וַיְדַבְּר֥וּ אִתָּ֖ם לֵאמֹֽר׃ כֹּ֣ה אָמְר֞וּ כֹּ֣ל׀ עֲדַ֣ת יְהֹוָ֗ה מָֽה־הַמַּ֤עַל הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֤ר מְעַלְתֶּם֙ בֵּאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לָשׁ֣וּב הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֑ה בִּבְנוֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ לִמְרׇדְכֶ֥ם הַיּ֖וֹם בַּיהֹוָֽה׃ הַמְעַט־לָ֙נוּ֙ אֶת־עֲוֺ֣ן פְּע֔וֹר אֲשֶׁ֤ר לֹא־הִטַּהַ֙רְנוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה וַיְהִ֥י הַנֶּ֖גֶף בַּעֲדַ֥ת יְהֹוָֽה׃ וְאַתֶּם֙ תָּשֻׁ֣בוּ הַיּ֔וֹם מֵאַחֲרֵ֖י יְהֹוָ֑ה וְהָיָ֗ה אַתֶּ֞ם תִּמְרְד֤וּ הַיּוֹם֙ בַּיהֹוָ֔ה וּמָחָ֕ר אֶֽל־כׇּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל יִקְצֹֽף׃ וְאַ֨ךְ אִם־טְמֵאָ֜ה אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֗ם עִבְר֨וּ לָכֶ֜ם אֶל־אֶ֨רֶץ אֲחֻזַּ֤ת יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֤ר שָֽׁכַן־שָׁם֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהֹוָ֔ה וְהֵאָחֲז֖וּ בְּתוֹכֵ֑נוּ וּבַיהֹוָ֣ה אַל־תִּמְרֹ֗דוּ וְאֹתָ֙נוּ֙ אַל־תִּמְרֹ֔דוּ בִּבְנֹתְכֶ֤ם לָכֶם֙ מִזְבֵּ֔חַ מִֽבַּלְעֲדֵ֔י מִזְבַּ֖ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ הֲל֣וֹא׀ עָכָ֣ן בֶּן־זֶ֗רַח מָ֤עַל מַ֙עַל֙ בַּחֵ֔רֶם וְעַֽל־כׇּל־עֲדַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל הָ֣יָה קָ֑צֶף וְהוּא֙ אִ֣ישׁ אֶחָ֔ד לֹ֥א גָוַ֖ע בַּעֲוֺנֽוֹ׃ וַֽיַּעֲנוּ֙ בְּנֵי־רְאוּבֵ֣ן וּבְנֵי־גָ֔ד וַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶת־רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ אֵל֩׀אֱלֹהִ֨ים׀יְהֹוָ֜ה אֵ֣ל׀אֱלֹהִ֤ים׀יְהֹוָה֙ ה֣וּא יֹדֵ֔עַ וְיִשְׂרָאֵ֖ל ה֣וּא יֵדָ֑ע אִם־בְּמֶ֤רֶד וְאִם־בְּמַ֙עַל֙ בַּיהֹוָ֔ה אַל־תּוֹשִׁיעֵ֖נוּ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ לִבְנ֥וֹת לָ֙נוּ֙ מִזְבֵּ֔חַ לָשׁ֖וּב מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְאִם־לְהַעֲל֨וֹת עָלָ֜יו עוֹלָ֣ה וּמִנְחָ֗ה וְאִם־לַעֲשׂ֤וֹת עָלָיו֙ זִבְחֵ֣י שְׁלָמִ֔ים יְהֹוָ֖ה ה֥וּא יְבַקֵּֽשׁ׃ וְאִם־לֹ֤א מִדְּאָגָה֙ מִדָּבָ֔ר עָשִׂ֥ינוּ אֶת־זֹ֖את לֵאמֹ֑ר מָחָ֗ר יֹֽאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם לְבָנֵ֙ינוּ֙ לֵאמֹ֔ר מַה־לָּכֶ֕ם וְלַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וּגְב֣וּל נָֽתַן־יְ֠הֹוָ֠ה בֵּינֵ֨נוּ וּבֵינֵיכֶ֜ם בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֤ן וּבְנֵי־גָד֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֵין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהֹוָ֑ה וְהִשְׁבִּ֤יתוּ בְנֵיכֶם֙ אֶת־בָּנֵ֔ינוּ לְבִלְתִּ֖י יְרֹ֥א אֶת־יְהֹוָֽה׃ וַנֹּ֕אמֶר נַעֲשֶׂה־נָּ֣א לָ֔נוּ לִבְנ֖וֹת אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ לֹ֥א לְעוֹלָ֖ה וְלֹ֥א לְזָֽבַח׃ כִּי֩ עֵ֨ד ה֜וּא בֵּינֵ֣ינוּ וּבֵינֵיכֶ֗ם וּבֵ֣ין דֹּרוֹתֵ֘ינוּ֮ אַחֲרֵ֒ינוּ֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת יְהֹוָה֙ לְפָנָ֔יו בְּעֹלוֹתֵ֥ינוּ וּבִזְבָחֵ֖ינוּ וּבִשְׁלָמֵ֑ינוּ וְלֹא־יֹאמְר֨וּ בְנֵיכֶ֤ם מָחָר֙ לְבָנֵ֔ינוּ אֵין־לָכֶ֥ם חֵ֖לֶק בַּיהֹוָֽה׃ וַנֹּ֕אמֶר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֹאמְר֥וּ אֵלֵ֛ינוּ וְאֶל־דֹּרֹתֵ֖ינוּ מָחָ֑ר וְאָמַ֡רְנוּ רְא֣וּ אֶת־תַּבְנִית֩ מִזְבַּ֨ח יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ אֲבוֹתֵ֗ינוּ לֹ֤א לְעוֹלָה֙ וְלֹ֣א לְזֶ֔בַח כִּֽי־עֵ֣ד ה֔וּא בֵּינֵ֖ינוּ וּבֵינֵיכֶֽם׃ חָלִ֩ילָה֩ לָּ֨נוּ מִמֶּ֜נּוּ לִמְרֹ֣ד בַּֽיהֹוָ֗ה וְלָשׁ֤וּב הַיּוֹם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהֹוָ֔ה לִבְנ֣וֹת מִזְבֵּ֔חַ לְעֹלָ֖ה לְמִנְחָ֣ה וּלְזָ֑בַח מִלְּבַ֗ד מִזְבַּח֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י מִשְׁכָּנֽוֹ׃ וַיִּשְׁמַ֞ע פִּֽינְחָ֣ס הַכֹּהֵ֗ן וּנְשִׂיאֵ֨י הָעֵדָ֜ה וְרָאשֵׁ֨י אַלְפֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר דִּבְּר֛וּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה וַיִּיטַ֖ב בְּעֵינֵיהֶֽם׃ וַיֹּ֣אמֶר פִּֽינְחָ֣ס בֶּן־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֡ן אֶל־בְּנֵֽי־רְאוּבֵ֨ן וְאֶל־בְּנֵי־גָ֜ד וְאֶל־בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה הַיּ֤וֹם׀יָדַ֙עְנוּ֙ כִּֽי־בְתוֹכֵ֣נוּ יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר לֹא־מְעַלְתֶּ֥ם בַּיהֹוָ֖ה הַמַּ֣עַל הַזֶּ֑ה אָ֗ז הִצַּלְתֶּ֛ם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד יְהֹוָֽה׃ וַיָּ֣שׇׁב פִּֽינְחָ֣ס בֶּן־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀וְהַנְּשִׂיאִ֡ים מֵאֵ֣ת בְּנֵֽי־רְאוּבֵן֩ וּמֵאֵ֨ת בְּנֵי־גָ֜ד מֵאֶ֧רֶץ הַגִּלְעָ֛ד אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּשִׁ֥בוּ אוֹתָ֖ם דָּבָֽר׃ וַיִּיטַ֣ב הַדָּבָ֗ר בְּעֵינֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְבָרְכ֥וּ אֱלֹהִ֖ים בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֣א אָמְר֗וּ לַעֲל֤וֹת עֲלֵיהֶם֙ לַצָּבָ֔א לְשַׁחֵת֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֛ר בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ וַֽיִּקְרְא֛וּ בְּנֵי־רְאוּבֵ֥ן וּבְנֵי־גָ֖ד לַמִּזְבֵּ֑חַ כִּ֣י עֵ֥ד הוּא֙ בֵּֽינֹתֵ֔ינוּ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה הָאֱלֹהִֽים׃
פירוש רש”י
22:7: וְגַם כִּי שִׁלְּחָם יְהוֹשֻׁעַ לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה, כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֶת בְּנֵי רְאוּבֵן וְגָד. 22:8: עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד, וְיֵשׁ פּוֹתְרִין: עִם אֲחֵיכֶם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִשְׁמוֹר אֶת הֶעָרִים עִם הַנָּשִׁים וְהַטַּף, וְלֹא עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן עִם הַחֲלוּצִים, גַּם הֵם נָטְלוּ חֵלֶק בַּבִּזָּה. 22:12: לַעֲלוֹת עֲלֵיהֶם לַצָּבָא לְפִי שֶׁנֶּאֶסְרוּ הַבָּמוֹת מִשֶּׁנִּקְבַּע הַמִּשְׁכָּן בְּשִׁילֹה. 22:19: אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם שֶׁלֹּא בָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁרוֹת בָּהּ שְׁכִינָתוֹ. | וְאֹתָנוּ אַל תִּמְרֹדוּ כְּמוֹ: וּבָנוּ אַל תִּמְרוֹדוּ. 22:22: אֵל אֱלֹהִים ה’ אֵל כָּל הָאֱלֹהִים הוּא ה’ הַיּוֹדֵעַ כִּי לֹא בְּמֶרֶד וְגוֹמֵר, וּכְשֶׁכָּפַל לוֹמַר שְׁתֵּי פְּעָמִים אֱלֹהִים, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. | אַל תּוֹשִיעֵנוּ כְּלַפֵּי שְׁכִינָה אָמְרוּ. 22:23: הוּא יְבַקֵּשׁ יִפָּרַע מִמֶּנּוּ. 22:24: מִדְּאָגָה מִדָּבָר מֵחֲמַת דַּאֲגַת יִרְאַת דְּבַר חֶרְפָּה עָשִׂינוּ, כְּמָה שֶׁמְּפֹרָשׁ פֶּן יֹאמְרוּ בְּנֵיכֶם מָחָר לְחָרֵף אֶת בָּנֵינוּ, כְּשֶׁיֵּלְכוּ לְהַקְרִיב בְּמִשְכַּן שִׁילֹה, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ מַה לָּכֶם וְלַה’, וַהֲלֹא גְּבוּל נָתַן בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן, זוֹ דָּאַגְנוּ וְעָשִׂינוּ. כָּל ‘דְּאָגָה’ שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן יִרְאָה הוּא, כְּמוֹ (ירמיהו לח יט): אֲנִי דּוֹאֵג אֶת הַיְּהוּדִים, דְּצִדְקִיָּהוּ. 22:27: כִּי עֵד הוּא שֶׁלֹּא סִילַּקְנוּ עַצְמֵנוּ מִתּוֹרַת מִזְבֵּחַ. 22:33: וַיְבָרְכוּ אֱלֹהִים (תַּרְגּוּם:) וְאוֹדִיאוּ קֳדָם ה’ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. 22:34: וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד לַמִּזְבֵּחַ כִּי עֵד הוּא הֲרֵי זֶה מִן הַמִּקְרָאוֹת הַקְּצָרִים, וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף בּוֹ תֵּיבָה אַחַת: וַיִּקְרְאוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָד לַמִּזְבֵּחַ עֵד.
פירוש רד”ק
22:7: ולחצי שבט המנשה. ואף על פי שזכרו כשקרא להם יהושע חזר לתת טעם איך היה חצי שבט עם בני גד ובני ראובן: | וגם כי שלחם. יש אומרים לחצי שבט מנשה ואף על פי שהיו בכלל וישלחם והנכון כי על כלם אמר אף על פי שאמר ויברכם יהושע וישלחם חזר אחר כן וגם כי שלחם ויברכם להשלים הדבר שאמר להם כאשר שלחם שאמר להם בנכסים רבים שובו ובדרש לאחר שנטלו רשות נשתהו שני ימים וחזרו ונטלו רשות פעם שנייה וזהו שאמר וגם כי שלחם יהושע וגו’: 22:8: חלקו שלל אויביכם עם אחיכם. אם אמר לחצי שבט מנשה יהיה פירוש עם אחיכם בני גד ובני ראובן ואם אמר לכלם יהיה פירוש עם השבטים אשר בארץ כנען כמו שאמר בנכסים רבים שובו שתחלקו עם אחיכם השבטים הבזה ומי שמפרש עם אחיכם האנשים אשר הניחו בארץ הגלעד לשמור הערים אין לו טעם כי נשיהם וטפם הוא שהניחו: 22:12: לעלות עליהם לצבא. כמו בצבא כמו וישבו אתו לארץ, לפניכם לחרב, הרגתי לפצעי, ולפי שחשבו כי להעלות עליו עולה וזבח עשו אותו ולהיות להם מזבח לבדם מבלי שיבואו למזבח ה’ לשילה או באשר יהיה שם ומשבאו לשילה נאסרו הבמות שכך שנינו עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות משהוקם המשכן נאסרו הבמות באו לגלגל הותרו הבמות באו לשילה נאסרו הבמות באו לנוב וגבעון הותרו הבמות באו לירושלם נאסרו הבמות ולא היה להם היתר עוד לפיכך חשבוהו להם לעון ולמרד בה’: 22:14: ואיש ראש בית אבותם. כל איש מאלה העשרה שהלכו עם פנחס כל אחד היה בשבטו ראש בית אבות והמה היו הראשים לאלפי ישראל: 22:19: ואך אם טמאה. פירוש אם טמאה בעיניכם לפי שאין המשכן שם עברו לכם אל ארץ אחוזת ה’: | ואותנו אל תמרדו. כמו ובנו אל תמרדו וכן והתחלקו אותה כמו בה: 22:20: מעל מעל. הראשון פעל עבר חציו קמץ וחציו פתח והשני שם כלו פתח ושניהם מלעיל הראשון מפני השני: | לא גוע בעונו. לא גוע לבדו וכמוהו לא אחת ולא שתים לא פעם אחת לבדה ולא שתים לבדן: 22:22: אל אלהים. כמו מלך מלכים ואלהים הם המלאכים והוא יתברך אל אלהים ואדני האדנים ואמר שני פעמים לחזק הדבר ולהעמידו: | הוא יודע. פי’ הוא יודע הלבבות ויודע כוונתו: | וישראל הוא ידע. מכאן ואילך ידע ישראל כי כוונתינו לטובה לא במרד ולא במעל: | אל תושיענו. כנגד השם יתברך: 22:24: מדאגה מדבר. דאגתנו מזה הדבר מחר יאמרו בניכם לבנינו: 22:28: ואמרנו. כאילו אמר ואמרו בנינו כי האבות במקום הבנים והבנים במקום האבות כמו ואותנו הוציא משם: 22:29: חלילה לנו ממנו. לפי שאמרו להם ואותנו אל תמרודו אמרו הם מחמת עצמנו היינו חדלים מלמרוד בה’ הניחו המרד שהיינו מורדים בכם: 22:34: ויקראו. פי’ קראו למזבח עד כי עד הוא בינותינו וכן ת”י וקרו בני גד ובני ראובן סהיד למדבחא ארי סהיד הוא ביננא:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - ברית עם אלוקים | מזבח ה”עד” — סמל אחדות שבטי עבר הירדן עם שאר ישראל
- אפיון - מנהיגות במשבר | פינחס מוביל משלחת לבירור עמדת שבטי עבר הירדן — משבר פנימי שנפתר בדיאלוג
- אפיון - חרטה ותשובה | קריאה לחזרה בתשובה — “שובו” כציווי מרכזי
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: פְּעוֹר (Strong’s H1047) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דברים,יהושע שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
תבנית השוואה: CT-017 — ברית וסמלה החיצוני נקודת השוואה: מזבח “עד” נבנה לא לקרבנות אלא כסמל — כמו גל העד שהקים יעקב.