חלוקת הארץ בשילה לשבעת השבטים
פסוקים
וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כׇּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־חָֽלְק֖וּ אֶת־נַחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים׃ וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד־אָ֙נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי׃ וְהִֽתְחַלְּק֥וּ אֹתָ֖הּ לְשִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֑ים יְהוּדָ֞ה יַעֲמֹ֤ד עַל־גְּבוּלוֹ֙ מִנֶּ֔גֶב וּבֵ֥ית יוֹסֵ֛ף יַעַמְד֥וּ עַל־גְּבוּלָ֖ם מִצָּפֽוֹן׃ וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת־הָאָ֙רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃ כִּ֠י אֵֽין־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי־כְהֻנַּ֥ת יְהֹוָ֖ה נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃ וַיָּקֻ֥מוּ הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵ֑כוּ וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֡עַ אֶת־הַהֹלְכִים֩ לִכְתֹּ֨ב אֶת־הָאָ֜רֶץ לֵאמֹ֗ר לְ֠כ֠וּ וְהִתְהַלְּכ֨וּ בָאָ֜רֶץ וְכִתְב֤וּ אוֹתָהּ֙ וְשׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י וּ֠פֹ֠ה אַשְׁלִ֨יךְ לָכֶ֥ם גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה בְּשִׁלֹֽה׃ וַיֵּלְכ֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ וַיַּעַבְר֣וּ בָאָ֔רֶץ וַיִּכְתְּב֧וּהָ לֶעָרִ֛ים לְשִׁבְעָ֥ה חֲלָקִ֖ים עַל־סֵ֑פֶר וַיָּבֹ֧אוּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁלֹֽה׃ וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל בְּשִׁלֹ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיְחַלֶּק־שָׁ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ אֶת־הָאָ֛רֶץ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כְּמַחְלְקֹתָֽם׃ וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל־כֶּ֨תֶף יְרִיח֜וֹ מִצָּפ֗וֹן וְעָלָ֤ה בָהָר֙ יָ֔מָּה (והיה) [וְהָיוּ֙] תֹּֽצְאֹתָ֔יו מִדְבַּ֖רָה בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל־כֶּ֤תֶף ל֙וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃ וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל־פְּנֵ֥י בֵית־חֹרוֹן֮ נֶ֒גְבָּה֒ (והיה) [וְהָי֣וּ] תֹצְאֹתָ֗יו אֶל־קִרְיַת־בַּ֙עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת־יָֽם׃ וּפְאַת־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ׃ וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ וְתָאַ֣ר מִצָּפ֗וֹן וְיָצָא֙ עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְיָצָא֙ אֶל־גְּלִיל֔וֹת אֲשֶׁר־נֹ֖כַח מַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֑ים וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן־רְאוּבֵֽן׃ וְעָבַ֛ר אֶל־כֶּ֥תֶף מוּל־הָעֲרָבָ֖ה צָפ֑וֹנָה וְיָרַ֖ד הָעֲרָבָֽתָה׃ וְעָבַ֨ר הַגְּב֜וּל אֶל־כֶּ֣תֶף בֵּית־חׇגְלָה֮ צָפ֒וֹנָה֒ (והיה) [וְהָי֣וּ׀] (תצאותיו) [תֹּצְא֣וֹת] הַגְּב֗וּל אֶל־לְשׁ֤וֹן יָם־הַמֶּ֙לַח֙ צָפ֔וֹנָה אֶל־קְצֵ֥ה הַיַּרְדֵּ֖ן נֶ֑גְבָּה זֶ֖ה גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ וְהַיַּרְדֵּ֥ן יִגְבֹּל־אֹת֖וֹ לִפְאַת־קֵ֑דְמָה זֹ֡את נַחֲלַת֩ בְּנֵ֨י בִנְיָמִ֧ן לִגְבֽוּלֹתֶ֛יהָ סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶ֑ם יְרִיח֥וֹ וּבֵית־חׇגְלָ֖ה וְעֵ֥מֶק קְצִֽיץ׃ וּבֵ֧ית הָעֲרָבָ֛ה וּצְמָרַ֖יִם וּבֵֽית־אֵֽל׃ וְהָעַוִּ֥ים וְהַפָּרָ֖ה וְעׇפְרָֽה׃ וּכְפַ֧ר (העמני) [הָעַמֹּנָ֛ה] וְהָעׇפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ גִּבְע֥וֹן וְהָרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת׃ וְהַמִּצְפֶּ֥ה וְהַכְּפִירָ֖ה וְהַמֹּצָֽה׃ וְרֶ֥קֶם וְיִרְפְּאֵ֖ל וְתַרְאֲלָֽה׃ וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וַיֵּצֵ֞א הַגּוֹרָ֤ל הַשֵּׁנִי֙ לְשִׁמְע֔וֹן לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם וַֽיְהִי֙ נַחֲלָתָ֔ם בְּת֖וֹךְ נַחֲלַ֥ת בְּנֵי־יְהוּדָֽה׃ וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם בְּנַחֲלָתָ֑ם בְּאֵֽר־שֶׁ֥בַע וְשֶׁ֖בַע וּמוֹלָדָֽה׃ וַחֲצַ֥ר שׁוּעָ֛ל וּבָלָ֖ה וָעָֽצֶם׃ וְאֶלְתּוֹלַ֥ד וּבְת֖וּל וְחׇרְמָֽה׃ וְצִֽקְלַ֥ג וּבֵית־הַמַּרְכָּב֖וֹת וַחֲצַ֥ר סוּסָֽה׃ וּבֵ֥ית לְבָא֖וֹת וְשָׁרוּחֶ֑ן עָרִ֥ים שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ עַ֥יִן׀רִמּ֖וֹן וָעֶ֣תֶר וְעָשָׁ֑ן עָרִ֥ים אַרְבַּ֖ע וְחַצְרֵיהֶֽן׃ וְכׇל־הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר סְבִיבוֹת֙ הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עַד־בַּ֥עֲלַת בְּאֵ֖ר רָ֣אמַת נֶ֑גֶב זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ מֵחֶ֙בֶל֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחֲלַ֖ת בְּנֵ֣י שִׁמְע֑וֹן כִּֽי־הָיָ֞ה חֵ֤לֶק בְּנֵֽי־יְהוּדָה֙ רַ֣ב מֵהֶ֔ם וַיִּנְחֲל֥וּ בְנֵֽי־שִׁמְע֖וֹן בְּת֥וֹךְ נַחֲלָתָֽם׃ וַיַּ֙עַל֙ הַגּוֹרָ֣ל הַשְּׁלִישִׁ֔י לִבְנֵ֥י זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיְהִ֛י גְּב֥וּל נַחֲלָתָ֖ם עַד־שָׂרִֽיד׃ וְעָלָ֨ה גְבוּלָ֧ם׀לַיָּ֛מָּה וּמַרְעֲלָ֖ה וּפָגַ֣ע בְּדַבָּ֑שֶׁת וּפָגַע֙ אֶל־הַנַּ֔חַל אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י יׇקְנְעָֽם׃ וְשָׁ֣ב מִשָּׂרִ֗יד קֵ֚דְמָה מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֔מֶשׁ עַל־גְּב֥וּל כִּסְלֹ֖ת תָּבֹ֑ר וְיָצָ֥א אֶל־הַדָּבְרַ֖ת וְעָלָ֥ה יָפִֽיעַ׃ וּמִשָּׁ֤ם עָבַר֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה גִּתָּ֥ה חֵ֖פֶר עִתָּ֣ה קָצִ֑ין וְיָצָ֛א רִמּ֥וֹן הַמְּתֹאָ֖ר הַנֵּעָֽה׃ וְנָסַ֤ב אֹתוֹ֙ הַגְּב֔וּל מִצְּפ֖וֹן חַנָּתֹ֑ן וְהָיוּ֙ תֹּצְאֹתָ֔יו גֵּ֖י יִפְתַּח־אֵֽל׃ וְקַטָּ֤ת וְנַהֲלָל֙ וְשִׁמְר֔וֹן וְיִדְאֲלָ֖ה וּבֵ֣ית לָ֑חֶם עָרִ֥ים שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ זֹ֛את נַֽחֲלַ֥ת בְּנֵי־זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הָרְבִיעִ֑י לִבְנֵ֥י יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם יִזְרְעֶ֥אלָה וְהַכְּסוּלֹ֖ת וְשׁוּנֵֽם׃ וַחֲפָרַ֥יִם וְשִׁיאֹ֖ן וַאֲנָחֲרַֽת׃ וְהָרַבִּ֥ית וְקִשְׁי֖וֹן וָאָֽבֶץ׃ וְרֶ֧מֶת וְעֵין־גַּנִּ֛ים וְעֵ֥ין חַדָּ֖ה וּבֵ֥ית פַּצֵּֽץ׃ וּפָגַע֩ הַגְּב֨וּל בְּתָב֤וֹר (ושחצומה) [וְשַׁחֲצִ֙ימָה֙] וּבֵ֣ית שֶׁ֔מֶשׁ וְהָי֛וּ תֹּצְא֥וֹת גְּבוּלָ֖ם הַיַּרְדֵּ֑ן עָרִ֥ים שֵׁשׁ־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־יִשָּׂשכָ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ וַיֵּצֵא֙ הַגּוֹרָ֣ל הַחֲמִישִׁ֔י לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחוֹתָֽם׃ וַיְהִ֖י גְּבוּלָ֑ם חֶלְקַ֥ת וַחֲלִ֖י וָבֶ֥טֶן וְאַכְשָֽׁף׃ וְאַֽלַמֶּ֥לֶךְ וְעַמְעָ֖ד וּמִשְׁאָ֑ל וּפָגַ֤ע בְּכַרְמֶל֙ הַיָּ֔מָּה וּבְשִׁיח֖וֹר לִבְנָֽת׃ וְשָׁ֨ב מִזְרַ֣ח הַשֶּׁ֘מֶשׁ֮ בֵּ֣ית דָּגֹן֒ וּפָגַ֣ע בִּ֠זְבֻל֠וּן וּבְגֵ֨י יִפְתַּח־אֵ֥ל צָפ֛וֹנָה בֵּ֥ית הָעֵ֖מֶק וּנְעִיאֵ֑ל וְיָצָ֥א אֶל־כָּב֖וּל מִשְּׂמֹֽאל׃ וְעֶבְרֹ֥ן וּרְחֹ֖ב וְחַמּ֣וֹן וְקָנָ֑ה עַ֖ד צִיד֥וֹן רַבָּֽה׃ וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ הָרָמָ֔ה וְעַד־עִ֖יר מִבְצַר־צֹ֑ר וְשָׁ֤ב הַגְּבוּל֙ חֹסָ֔ה (ויהיו) [וְהָי֧וּ] תֹצְאֹתָ֛יו הַיָּ֖מָּה מֵחֶ֥בֶל אַכְזִֽיבָה׃ וְעֻמָ֥ה וַאֲפֵ֖ק וּרְחֹ֑ב עָרִ֛ים עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם וְחַצְרֵיהֶֽן׃ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אָשֵׁ֖ר לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י יָצָ֖א הַגּוֹרָ֣ל הַשִּׁשִּׁ֑י לִבְנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ וַיְהִ֣י גְבוּלָ֗ם מֵחֵ֨לֶף מֵאֵל֜וֹן בְּצַעֲנַנִּ֗ים וַאֲדָמִ֥י הַנֶּ֛קֶב וְיַבְנְאֵ֖ל עַד־לַקּ֑וּם וַיְהִ֥י תֹצְאֹתָ֖יו הַיַּרְדֵּֽן׃ וְשָׁ֨ב הַגְּב֥וּל יָ֙מָּה֙ אַזְנ֣וֹת תָּב֔וֹר וְיָצָ֥א מִשָּׁ֖ם חוּקֹ֑קָה וּפָגַ֨ע בִּזְבֻל֜וּן מִנֶּ֗גֶב וּבְאָשֵׁר֙ פָּגַ֣ע מִיָּ֔ם וּבִ֣יהוּדָ֔ה הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ וְעָרֵ֖י מִבְצָ֑ר הַצִּדִּ֣ים צֵ֔ר וְחַמַּ֖ת רַקַּ֥ת וְכִנָּֽרֶת׃ וַאֲדָמָ֥ה וְהָרָמָ֖ה וְחָצֽוֹר׃ וְקֶ֥דֶשׁ וְאֶדְרֶ֖עִי וְעֵ֥ין חָצֽוֹר׃ וְיִרְאוֹן֙ וּמִגְדַּל־אֵ֔ל חֳרֵ֥ם וּבֵית־עֲנָ֖ת וּבֵ֣ית שָׁ֑מֶשׁ עָרִ֥ים תְּשַֽׁע־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֖ים וְחַצְרֵיהֶֽן׃ לְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם יָצָ֖א הַגּוֹרָ֥ל הַשְּׁבִיעִֽי׃ וַיְהִ֖י גְּב֣וּל נַחֲלָתָ֑ם צׇרְעָ֥ה וְאֶשְׁתָּא֖וֹל וְעִ֥יר שָֽׁמֶשׁ׃ וְשַׁעֲלַבִּ֥ין וְאַיָּל֖וֹן וְיִתְלָֽה׃ וְאֵיל֥וֹן וְתִמְנָ֖תָה וְעֶקְרֽוֹן׃ וְאֶלְתְּקֵ֥ה וְגִבְּת֖וֹן וּבַעֲלָֽת׃ וִיהֻ֥ד וּבְנֵֽי־בְרַ֖ק וְגַת־רִמּֽוֹן׃ וּמֵ֥י הַיַּרְק֖וֹן וְהָרַקּ֑וֹן עִֽם־הַגְּב֖וּל מ֥וּל יָפֽוֹ׃ וַיֵּצֵ֥א גְבוּל־בְּנֵי־דָ֖ן מֵהֶ֑ם וַיַּעֲל֣וּ בְנֵי־דָ֠ן וַיִּלָּחֲמ֨וּ עִם־לֶ֜שֶׁם וַיִּלְכְּד֥וּ אוֹתָ֣הּ׀ וַיַּכּ֧וּ אוֹתָ֣הּ לְפִי־חֶ֗רֶב וַיִּֽרְשׁ֤וּ אוֹתָהּ֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַיִּקְרְא֤וּ לְלֶ֙שֶׁם֙ דָּ֔ן כְּשֵׁ֖ם דָּ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ זֹ֗את נַחֲלַ֛ת מַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ וַיְכַלּ֥וּ לִנְחֹל־אֶת־הָאָ֖רֶץ לִגְבוּלֹתֶ֑יהָ וַיִּתְּנ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל נַחֲלָ֛ה לִיהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נ֖וּן בְּתוֹכָֽם׃ עַל־פִּ֨י יְהֹוָ֜ה נָ֣תְנוּ ל֗וֹ אֶת־הָעִיר֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔ל אֶת־תִּמְנַת־סֶ֖רַח בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיִּבְנֶ֥ה אֶת־הָעִ֖יר וַיֵּ֥שֶׁב בָּֽהּ׃ אֵ֣לֶּה הַנְּחָלֹ֡ת אֲשֶׁ֣ר נִחֲל֣וּ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֣ן׀וִיהוֹשֻׁ֪עַ בִּן־נ֟וּן וְרָאשֵׁ֣י הָאָב֣וֹת לְמַטּוֹת֩ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֨ל׀בְּגוֹרָ֤ל׀בְּשִׁלֹה֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַיְכַלּ֕וּ מֵחַלֵּ֖ק אֶת־הָאָֽרֶץ׃
פירוש רש”י
18:1: וַיַשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת־אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הָיָה שָׁם תִּקְרָה, אֶלָּא בַּיִת שֶׁל אֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְמַעְלָן, כָּךְ שָׁנִינוּ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים כד ב). | וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם מִשֶּׁנִּקְבַּע הַמִּשְׁכָּן, הָיְתָה הָאָרֶץ נוֹחָה לִיכָּבֵשׁ לִפְנֵיהֶם. 18:2: שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ נַחֲלָתָן רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בִּימֵי משֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּבְאֶרֶץ כְּנַעַן כְּבָר נָפַל גּוֹרָל לִיהוּדָה וּלְאֶפְרַיִם וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה, הֲרֵי חֲמִשָּׁה שְׁבָטִים. 18:3: מִתְרַפִּים מִתְרַשְּׁלִין. 18:4: לַשָּׁבֶט לְכָל שֵׁבֶט מִן הַשִּׁבְעָה. | לְפִי נַחֲלָתָם לְשִׁבְעָה חֲלָקִים וְלֹא בְּשָׁוֶה, אֶלָּא לְפִי הַשְּׁבָטִים הָרְאוּיִין לְחֶלְקָם, לָרַב לְפִי רֻבּוֹ וְלַמְּעַט לְפִי מִיעוּטוֹ, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כו נד): לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ וְלַמְּעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ וְגוֹמֵר. 18:5: וְהִתְחַלְּקוּ אֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים אוֹתָהּ שֶׁנִכְבְּשָׁה כְּבָר וְהָעֲתִידָה לִיכָּבֵשׁ. | יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם נָפַל לוֹ גּוֹרָל כָּל הַמֶּצֶר הַדְּרוֹמִי. | וּבֵית יוֹסֵף וְגוֹ’ מִצָּפוֹן צְפוֹנִי לְמַה שֶּׁנִּכְבַּשׁ כְּבָר, וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה לִכְבּוֹשׁ צַד הַמֶּצֶר מִבַּעַל גַּד עַד לְבוֹא חֲמָת, שֶׁהוּא אֵצֶל הֹר הָהָר בְּמֶצֶר צְפוֹנִי, וְהַשִּׁבְעָה שְׁבָטִים יְחַלְּקוּ אוֹתָהּ שֶׁבֵּין יְהוּדָה לְיוֹסֵף, וְאוֹתָהּ הָעוֹמֶדֶת לִיכָּבֵשׁ. 18:6: וְיָרִיתִי וְהִשְׁלַכְתִּי, כְּמוֹ (שמות טו ד): יָרָה בַיָּם. 18:12: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה וַיְהִי מֶצֶר גְּבוּל הַצְּפוֹנִי שֶׁלָּהֶם מִן הַיַּרְדֵּן, שֶׁבַּמִּזְרָח מַתְחִיל הַמֶּצֶר, וְעָלָה אֶל כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה מִשָּׁם אֶל הַמַּעֲרָב אֶל עֵבֶר יְרִיחוֹ, וּמוֹשֵׁךְ הַחוּט בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ, נִמְצֵאת יְרִיחוֹ לִפְנִים מִן הַחוּט בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין. | מִדְבָּרָהּ בֵּית אָוֶן לַמִּדְבַּר שֶׁל בֵּית אָוֶן. 18:13: וְעָבַר מִשָּׁם לְצַד הַמַּעֲרָב. | לוּזָה אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה הִיא בֵּית אֵל שֶׁקְּרָאָהּ יַעֲקֹב (בראשית כח יט), וְלֹא זוֹ הִיא בֵּית אֵל שֶׁאֵצֶל הָעַי, שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר בִּגְבוּל יוֹסֵף (לעיל טז ב): וְיָצָא מִבֵּית אֵל לוּזָה, לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁנַיִם הָיוּ, וְלוּז לֹא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין הָיְתָה, שֶׁהֲרֵי חוּט הַמֶּצֶר מִלּוּז וְלִפְנִים הוּא, כְּמוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר (פסוק יג): אֶל כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה, הַחוּט הוֹלֵךְ בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל לוּז, נִמְצֵאת לוּז מִן הַחוּט וְלַחוּץ, בְּנַחֲלַת בְּנֵי יוֹסֵף, וּבֵית אֵל הָיְתָה בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַטָּה בָּעִנְיָן (להלן פסוק כב). 18:14: וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת יָם נֶגְבָּה בְּעַטְרוֹת אַדָּר כָּלָה אוֹרֶךְ הַצְּפוֹנִי מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, וּמִשָּׁם נָסַב הַחוּט לִגְבוּל הַמַּעֲרָב שֶׁל בִּנְיָמִין לֵילֵךְ נֶגְבָּה מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, חוּט הַמַּעֲרָבִית מִן הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בֵּית חוֹרוֹן נֶגְבָּה מִן הָהָר אֲשֶׁר בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל בֵּית חוֹרוֹן, מִשָּׁם הָיָה מַתְחִיל מִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית צְפוֹנִית שֶׁל בִּנְיָמִין וּבָא לוֹ הַחוּט מִצָּפוֹן לְדָרוֹם. | וְהָיוּ תֹצְאֹתָיו מִקְצוֹעַ מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית שֶׁלּוֹ אֶל קִרְיַת יְעָרִים שֶׁל יְהוּדָה, נִמְצָא רוֹחַב גְּבוּל בִּנְיָמִין נוֹטֵל כָּל רוֹחַב הָאָרֶץ שֶׁבֵּין יְהוּדָה לְאֶפְרַיִם, גְּבוּל דְּרוֹמִי שֶׁלּוֹ עִם גְּבוּל צְפוֹנִי שֶׁל יְהוּדָה, וְשָׁם הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁאָמוּר לְמַטָּה בָּעִנְיָן, לְפִיכָךְ הָיָה לִשְׁנֵי הַשְּׁבָטִים חֵלֶק בָּהּ, וּגְבוּל צְפוֹנִי שֶׁל בִּנְיָמִין וּדְרוֹמִי שֶׁל אֶפְרַיִם נוֹגְעִין זֶה בָּזֶה, וְשָׁם הָיְתָה שִׁילֹה בְּחֵלֶק אֶפְרַיִם, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח ס סז): וַיִּטֹּשׁ מִשְׁכַּן שִׁילֹה וְגוֹמֵר וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר, וְאַף לְבִנְיָמִין הָיָה בּוֹ חֵלֶק, וְכֵן שָׁנִינוּ בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים (זבחים כד ב): בְּג’ מְקוֹמוֹת שָׁרְתָה לָהֶם שְׁכִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בְּשִׁילֹה וְנוֹב וּבֵית הָעוֹלָמִים, וּבְכֻלָּן לֹא שָׁרְתָה אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. | זֹאת פְּאַת יָם רוּחַ מַעֲרָבִי מֵעַטְרוֹת אַדָּר עַד קִרְיַת יְעָרִים. 18:15: וּפְאַת נֶגְבָּה מִצַּד דְּרוֹמִי לְבִנְיָמִין וְהוּא צְפוֹנִי שֶׁל יְהוּדָה, וְכָל הַתְּחוּמִין הַמְּנוּיִין כָּאן נִמְנוּ בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל יְהוּדָה, וְכָל מָקוֹם שֶׁכָּתוּב כָּאן ‘וְיָרַד’, כָּתוּב בִּיהוּדָה ‘וְעָלָה’, לְפִי שֶׁכָּאן הוּא מוֹנֶה מִן הַמַּעֲרָב לַמִּזְרָח, וְשָׁם מוֹנֶה מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. | וְיָצָא הַגְּבוּל יָמָּה אֶל יָם אֶחָד וְלֹא יָדַעְתִּי אֵיזֶה יָם הוּא. 18:19: אֶל לְשׁוֹן יַם הַמֶּלַח צָפוֹנָה בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל לָשׁוֹן, נִמְצָא כָּל הַלָּשׁוֹן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה. | אֶל קְצֵה הַיַּרְדֵּן מָקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בְּיַם הַמֶּלַח, וְהוּא נִמְנֶה מִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית לִיהוּדָה, וְכָאן הוּא מוֹנֶה מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְבִנְיָמִין. 18:20: וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל־אֹתוֹ לִפְאַת קֵדְמָה הַיַּרְדֵּן הָיָה לוֹ לְבִנְיָמִין מֶצֶר מִזְרָחִי, שֶׁהַיַּרְדֵּן הוֹלֵךְ עַל פְּנֵי רוֹחַב כָּל גְּבוּלוֹ לְמִזְרָח. 18:28: וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלַיִם כָּל אַחַת עִיר לְעַצְמָהּ, וְכֵן גִּבְעַת, קִרְיַת, חָמֵשׁ עָרִים בְּפָסוּק זֶה. 19:1: וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי שֵׁנִי לְבִנְיָמִין, שֶׁגּוֹרָל בִּנְיָמִין הָיָה רִאשׁוֹן לְשִׁבְעָה הַשְּׁבָטִים שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לִשְׁלוּחָיו וְהִתְחַלְּקוּ אוֹתָהּ לְשִׁבְעָה חֲלָקִים, שֶׁכְּבָר נָטְלוּ יְהוּדָה וְיוֹסֵף, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (לעיל יח ה): יְהוּדָה יַעֲמֹד עַל גְּבוּלוֹ מִנֶּגֶב וְגוֹ’, מִכָּאן וְאֵילָךְ מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ ז’ גּוֹרָלוֹת. 19:9: רַב מֵהֶם מִן הָרָאוּי לָהֶם. 19:12: כִּסְלוֹת תָּבוֹר אוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּסָלִים, פלנק”ש בְּלַעַז (צַלְעוֹת הַבְּהֵמָה), [כּמוֹ וַיִקְרָא ג’ד’] לֹא בְּגוֹבְהוֹ וְלֹא בְּשִׁפּוּלוֹ אֶלָּא בְּשִׁפּוּעוֹ וְסָמוּךְ לְאֶמְצָעוֹ קָרוֹב לְצַד אֲחוֹרַיִם, וּמִלְּצַד פָּנָיו, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּסָלִים עוֹמְדוֹת בַּבְּהֵמָה, וּבְמָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר (להלן פסוק לד) אָזְנוֹת תָּבוֹר, סָמוּךְ לְרֹאשׁוֹ הוּא, בִּמְקוֹם הָאָזְנַיִם. 19:13: קֵדְמָה מִזְרָחָה גִּתָּה חֵפֶר מִמִּזְרָח לְגַת הַחֵפֶר, שֵׁם עִירוֹ שֶׁל יוֹנָה בֶּן אֲמִתַּי (מלכים ב יד כה). | עִתָּה קָצִין שֵׁם הָעִיר עִתָּה קָצִין. | הַמְּתֹאָר הַנֵּעָה הַמּוּסָב עַל נֵעָה, כְּלוֹמַר מִשָּׁם תָּאַר הַגְּבוּל לְנֵעָה, וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: וְנָפֵיק לְרִמּוֹן וּמִתַּמָּן מִסְתְּחָר לְנֵעָה. 19:29: מִבְצַר צֹר (תַּרְגּוּם:) קִרְוִין כְּרִיכָן קִרְוֵי תּוּקְפָא. | צֹר לְשׁוֹן צוּר. | מֵחֶבֶל אַכְזִיבָה (תַּרְגּוּם:) מֵעֲדַב אַכְזִיבָה, מִגּוֹרָל כְּזִיב. 19:35: וְעָרֵי מִבְצָר הָיוּ לְנַפְתָּלִי הַצִּדִּים צֵר. 19:41: צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל מִשֶּׁל יְהוּדָה הָיָה (לעיל טו לג), וְנָפַל גּוֹרָל בְּנֵי דָּן סָמוּךְ לָהֶם. 19:47: וַיֵּצֵא גְּבוּל בְּנֵי־דָן־מֵהֶם כָּאן נָטְלוּ קְצָת וְעוֹד נָפַל לָהֶם גּוֹרָל בְּמָקוֹם אַחֵר רָחוֹק מִגְּבוּלָם, וּשְׁאָר שְׁבָטִים מַפְסִיקִין בֵּינְתַיִם. | וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם לְאַחַר זְמַן בִּימֵי עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז, וּבִימֵי פֶּסֶל מִיכָה, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (יח ב). | לֶשֶׁם הִיא לַיִשׁ הָאֲמוּרָה בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים (יח יד). 19:51: אֲשֶׁר נָחֲלוּ הִנְחִילוּ.
פירוש רד”ק
18:1: ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה וישכינו שם את אהל מועד. זה היה אחר י”ד שנה משבאו לארץ שבע שכבשו ושבע שחלקו וי”ד שנים אלו היה אהל מועד בגלגל ואחר כך השכינוהו בשילה ואז נאסרו הבמות כל זמן שהיה בשילה ואמרו רז”ל כי עשו בית של אבנים מלמטה והיריעות מלמעלה כמו שאמר דוד וארון אלהים יושב בתוך היריעה כלומר שעדין לא היה אלא בתוך היריעה ועוד ראו זה מן הכתוב שאמר ותביאהו בית ה’ שילה אלמא בית הוה וכתיב ויטש משכן שילה אהל שיכן באדם אלמא אהל היה הא כיצד מלמד שלא היה שם תקרה אלא בית אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה והיה שם בשילה שפ”ט שנה עד שהגלו פלשתים את הארון ועליו נאמר ויטש משכן שילה אהל שיכן באדם: 18:2: שבעה שבטים. כי ראובן וגד וחצי שבט מנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן ובארץ כנען כבר נפל הגורל ליהודה ולאפרים ולחצי שבט מנשה כמו שפירשנו למעלה למה קדמו הם בפסוק והארץ שקטה ממלחמה הראשון: 18:5: והתחלקו אתה. פירוש והתחלקו בה פירוש בשבעה חלקים שיכתבו יהיו מתחלקים אותם שבעה שבטים באותה הארץ: | יהודה יעמוד על גבולו. כמו שנפל גורלו לדרום ארץ ישראל וכן בית יוסף יעמדו על גבולם כמו שנפל גורלם לארץ צפון של ארץ ישראל וביניהם יקחו נחלתם שבעה שבטים הנותרים בארץ הנכבשת ואשר עתידה להכבש: 18:6: ואתם. אמר כנגד השלוחים לכתוב הארץ: | ויריתי. והשלכתי: 18:7: כי כהונת ה’ נחלתו. כמו שאמר בכתוב אשי ה’ ונחלתו יאכלון והם כהונת ה’: 18:8: ויקומו. וכאשר קמו האנשים ללכת הזהירם ואמר להם כך וכך תעשו: 18:12: מדברה בית און. סמוך לבית און לפיכך הבי”ת פתוחה ר”ל למדבר בית און: 18:28: וצלע האלף. הם שתי ערים וכן הוא אומר בארץ בנימין בצלע וכתיב וצלע אלף וכן גבעת קרית הם שתי ערים: | והיבוסי היא ירושלם. ובגורל בני יהודה אמר ג”כ כי היבוסי היא ירושלם בחלק יהודה והנה אומר כי היא לבנימן כן הוא כי לכל אחד מהם היה לו חלק בה ואמרו רז”ל כי רצועה יוצאה מחלקו של יהודה לחלקו של בנימן ובה מזבח בנוי והיה בנימן הצדיק מצטער עליה לבלעה שנאמר חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן ויש אומרים המזבח היה בחלקו של בנימן שנאמר ובין כתפיו שכן וי”א כי בין שניהם היה המזבח והנה יהודה היה עולה גי בן הנם כתף היבוסי והיה עולה אל ראש ההר אשר על פני גי בן הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים ומראש ההר אל מעין מי נפתוח ואמרו כי הוא עין עיטם הנזכר בדברי רז”ל וחלק בנימן היה כנגדו חלק יהודה היה עולה אל ההר וחלק בנימן היה יורד אל קצה ההר אשר בגי בן הנם אשר בעמק רפאים והיה יורד אל כתף היבוסי היא ירושלם נמצא שבין שניהם היה הגבול הזה זה עולה וזה יורד: 19:2: באר שבע ושבע. עיר אחת: 19:9: רב מהם. היה חלקם יותר ממה שראוי להם כי כבשו הרבה מהארץ ובני שמעון עלו עמם להלחם כמו שכתוב בספר שפטים ויאמר יהודה לשמעון אחיו וגו’: 19:13: גתה חפר. הוא גת החפר אשר משם היה יונה בן אמתי הנביא כמו שנאמר עליו אשר מגת החפר: | המתואר. כתרגומו דמסתחר: 19:15: ובית לחם. אינו בית לחם אשר ליהודה כי תמצא ערים נקראים בשם אחד בשני מקומות כמו שכתבנו וכן מצאנו בית לחם אשר ליהודה מבית לחם יהודה נראה כי אחד היה: 19:29: עיר מבצר צר. מבצר שהיה בצור גבוה: 19:34: אזנות תבור. ולמעלה בחלק זבולן אומר כסלות תבור ושני שמות היו לו לענין ידוע אצלם: 19:44: וגבתון ובעלת. אינו בעלה הנזכר למעלה בנחלת בני יהודה כי אותו שמו בעלה בה”א וזה בעלת בתי”ו ורז”ל אמרו כי שניהם אחד והקשו הפסוקים ותרצו בתים של יהודה ושדות של דן: 19:47: ויצא גבול בני דן מהם. פחות מהם שלא הספיקה להם הארץ הכבשת לחלקם והוצרכו ללכת אל לשם הוא ליש הנזכר בספר שפטים ולכבוש אותה ומגורלם היתה לשם אלא שלא היתה נכבשת עם שאר השבטים והם כבשוה לאחר זמן בימי פסל מיכה ויש לפרש כי לשם לא היתה מהארץ הנחלקת לשבעה חלקים ובני דן כל הגורל שנפל להם היה להם אלא שהם היו רבים ולא היה חלקם מספיק לבתי אבות שהיו בשבטים ויצאו לארץ רחוקה חוץ מחלקי השבטים ורגלו אותה והיתה הארץ טובה והלכו להם שם ולכדוה והיא היתה סוף תחום ארץ ישראל שהיה להם בימים ההם כמו שאמר מדן ועד באר שבע ובדברי רז”ל אמר רבי יצחק לשם זו פמייס ותניא ירדן יוצא ממערת פמייס ואמרו אמר רבי יוחנן למה נקרא שמה ירדן שיורד מדן: 19:51: וראשי האבות למטות. כמו אבות המטות כלומר ראשי בתי אבות לכל שבט ושבט ורז”ל סמכו בזה הפסוק להפקר בית דין (שהיו בא”י) הפקר ואמרו וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין את בינהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - פקודה אלוקית ללכת למקום | יהושע שולח אנשים למדוד את הארץ ואחר כך גורלות בשילה — חלוקה בפקודה
- אפיון - חרטה ותשובה | קריאה לחזרה בתשובה — “שובו” כציווי מרכזי
הערות
הערה: “ויקם המשכן בשילה” (יח:א) — המשכן עבר משילה להיות מרכז דתי קבוע. יהושע גם קיבל נחלה אישית — תמנת-סרח בהר אפרים (יט:נ).