כיבוש העי
פסוקים
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֤ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אַל־תִּירָ֣א וְאַל־תֵּחָ֔ת קַ֣ח עִמְּךָ֗ אֵ֚ת כׇּל־עַ֣ם הַמִּלְחָמָ֔ה וְק֖וּם עֲלֵ֣ה הָעָ֑י רְאֵ֣ה׀ נָתַ֣תִּי בְיָדְךָ֗ אֶת־מֶ֤לֶךְ הָעַי֙ וְאֶת־עַמּ֔וֹ וְאֶת־עִיר֖וֹ וְאֶת־אַרְצֽוֹ׃ וְעָשִׂ֨יתָ לָעַ֜י וּלְמַלְכָּ֗הּ כַּאֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֤יתָ לִּֽירִיחוֹ֙ וּלְמַלְכָּ֔הּ רַק־שְׁלָלָ֥הּ וּבְהֶמְתָּ֖הּ תָּבֹ֣זּוּ לָכֶ֑ם שִׂים־לְךָ֥ אֹרֵ֛ב לָעִ֖יר מֵאַחֲרֶֽיהָ׃ וַיָּ֧קׇם יְהוֹשֻׁ֛עַ וְכׇל־עַ֥ם הַמִּלְחָמָ֖ה לַעֲל֣וֹת הָעָ֑י וַיִּבְחַ֣ר יְ֠הוֹשֻׁ֠עַ שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף אִישׁ֙ גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַיִּשְׁלָחֵ֖ם לָֽיְלָה׃ וַיְצַ֨ו אֹתָ֜ם לֵאמֹ֗ר רְ֠א֠וּ אַתֶּ֞ם אֹרְבִ֤ים לָעִיר֙ מֵאַחֲרֵ֣י הָעִ֔יר אַל־תַּרְחִ֥יקוּ מִן־הָעִ֖יר מְאֹ֑ד וִהְיִיתֶ֥ם כֻּלְּכֶ֖ם נְכֹנִֽים׃ וַאֲנִ֗י וְכׇל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתִּ֔י נִקְרַ֖ב אֶל־הָעִ֑יר וְהָיָ֗ה כִּֽי־יֵצְא֤וּ לִקְרָאתֵ֙נוּ֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּרִֽאשֹׁנָ֔ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ וְיָצְא֣וּ אַחֲרֵ֗ינוּ עַ֣ד הַתִּיקֵ֤נוּ אוֹתָם֙ מִן־הָעִ֔יר כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ נָסִ֣ים לְפָנֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר בָּרִֽאשֹׁנָ֑ה וְנַ֖סְנוּ לִפְנֵיהֶֽם׃ וְאַתֶּ֗ם תָּקֻ֙מוּ֙ מֵהָ֣אוֹרֵ֔ב וְהוֹרַשְׁתֶּ֖ם אֶת־הָעִ֑יר וּנְתָנָ֛הּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם בְּיֶדְכֶֽם׃ וְהָיָ֞ה כְּתׇפְשְׂכֶ֣ם אֶת־הָעִ֗יר תַּצִּ֤יתוּ אֶת־הָעִיר֙ בָּאֵ֔שׁ כִּדְבַ֥ר יְהֹוָ֖ה תַּעֲשׂ֑וּ רְא֖וּ צִוִּ֥יתִי אֶתְכֶֽם׃ וַיִּשְׁלָחֵ֣ם יְהוֹשֻׁ֗עַ וַיֵּֽלְכוּ֙ אֶל־הַמַּאְרָ֔ב וַיֵּשְׁב֗וּ בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֣ם לָעָ֑י וַיָּ֧לֶן יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעָֽם׃ וַיַּשְׁכֵּ֤ם יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיִּפְקֹ֖ד אֶת־הָעָ֑ם וַיַּ֨עַל ה֜וּא וְזִקְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל לִפְנֵ֥י הָעָ֖ם הָעָֽי׃ וְכׇל־הָעָ֨ם הַמִּלְחָמָ֜ה אֲשֶׁ֣ר אִתּ֗וֹ עָלוּ֙ וַֽיִּגְּשׁ֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ נֶ֣גֶד הָעִ֑יר וַֽיַּחֲנוּ֙ מִצְּפ֣וֹן לָעַ֔י וְהַגַּ֖י בֵּינָ֥ו וּבֵין־הָעָֽי׃ וַיִּקַּ֕ח כַּחֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים אִ֑ישׁ וַיָּ֨שֶׂם אוֹתָ֜ם אֹרֵ֗ב בֵּ֧ין בֵּֽית־אֵ֛ל וּבֵ֥ין הָעַ֖י מִיָּ֥ם לָעִֽיר׃ וַיָּשִׂ֨ימוּ הָעָ֜ם אֶת־כׇּל־הַֽמַּחֲנֶ֗ה אֲשֶׁר֙ מִצְּפ֣וֹן לָעִ֔יר וְאֶת־עֲקֵב֖וֹ מִיָּ֣ם לָעִ֑יר וַיֵּ֧לֶךְ יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּלַּ֥יְלָה הַה֖וּא בְּת֥וֹךְ הָעֵֽמֶק׃ וַיְהִ֞י כִּרְא֣וֹת מֶלֶךְ־הָעַ֗י וַֽיְמַהֲר֡וּ וַיַּשְׁכִּ֡ימוּ וַיֵּצְא֣וּ אַנְשֵֽׁי־הָעִ֣יר לִקְרַֽאת־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לַֽמִּלְחָמָ֞ה ה֧וּא וְכׇל־עַמּ֛וֹ לַמּוֹעֵ֖ד לִפְנֵ֣י הָעֲרָבָ֑ה וְהוּא֙ לֹ֣א יָדַ֔ע כִּֽי־אֹרֵ֥ב ל֖וֹ מֵאַחֲרֵ֥י הָעִֽיר׃ וַיִּנָּ֥גְע֛וּ יְהוֹשֻׁ֥עַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵיהֶ֑ם וַיָּנֻ֖סוּ דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּֽר׃ וַיִּזָּעֲק֗וּ כׇּל־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר (בעיר) [בָּעַ֔י] לִרְדֹּ֖ף אַחֲרֵיהֶ֑ם וַֽיִּרְדְּפוּ֙ אַֽחֲרֵ֣י יְהוֹשֻׁ֔עַ וַיִּנָּתְק֖וּ מִן־הָעִֽיר׃ וְלֹא־נִשְׁאַ֣ר אִ֗ישׁ בָּעַי֙ וּבֵ֣ית אֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָצְא֖וּ אַחֲרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיַּעַזְב֤וּ אֶת־הָעִיר֙ פְּתוּחָ֔ה וַֽיִּרְדְּפ֖וּ אַחֲרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־יְהוֹשֻׁ֗עַ נְ֠טֵ֠ה בַּכִּיד֤וֹן אֲשֶׁר־בְּיָֽדְךָ֙ אֶל־הָעַ֔י כִּ֥י בְיָדְךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה וַיֵּ֧ט יְהוֹשֻׁ֛עַ בַּכִּיד֥וֹן אֲשֶׁר־בְּיָד֖וֹ אֶל־הָעִֽיר׃ וְהָאוֹרֵ֡ב קָם֩ מְהֵרָ֨ה מִמְּקוֹמ֤וֹ וַיָּר֙וּצוּ֙ כִּנְט֣וֹת יָד֔וֹ וַיָּבֹ֥אוּ הָעִ֖יר וַֽיִּלְכְּד֑וּהָ וַֽיְמַהֲר֔וּ וַיַּצִּ֥יתוּ אֶת־הָעִ֖יר בָּאֵֽשׁ׃ וַיִּפְנ֣וּ אַנְשֵׁי֩ הָעַ֨י אַחֲרֵיהֶ֜ם וַיִּרְא֗וּ וְהִנֵּ֨ה עָלָ֜ה עֲשַׁ֤ן הָעִיר֙ הַשָּׁמַ֔יְמָה וְלֹא־הָיָ֨ה בָהֶ֥ם יָדַ֛יִם לָנ֖וּס הֵ֣נָּה וָהֵ֑נָּה וְהָעָם֙ הַנָּ֣ס הַמִּדְבָּ֔ר נֶהְפַּ֖ךְ אֶל־הָֽרוֹדֵֽף׃ וִיהוֹשֻׁ֨עַ וְכׇל־יִשְׂרָאֵ֜ל רָא֗וּ כִּֽי־לָכַ֤ד הָאֹרֵב֙ אֶת־הָעִ֔יר וְכִ֥י עָלָ֖ה עֲשַׁ֣ן הָעִ֑יר וַיָּשֻׁ֕בוּ וַיַּכּ֖וּ אֶת־אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ וְאֵ֨לֶּה יָצְא֤וּ מִן־הָעִיר֙ לִקְרָאתָ֔ם וַיִּֽהְי֤וּ לְיִשְׂרָאֵל֙ בַּתָּ֔וֶךְ אֵ֥לֶּה מִזֶּ֖ה וְאֵ֣לֶּה מִזֶּ֑ה וַיַּכּ֣וּ אוֹתָ֔ם עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֥יד וּפָלִֽיט׃ וְאֶת־מֶ֥לֶךְ הָעַ֖י תָּ֣פְשׂוּ חָ֑י וַיַּקְרִ֥בוּ אֹת֖וֹ אֶל־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ וַיְהִ֣י כְּכַלּ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֡ל לַהֲרֹג֩ אֶת־כׇּל־יֹשְׁבֵ֨י הָעַ֜י בַּשָּׂדֶ֗ה בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רְדָפ֣וּם בּ֔וֹ וַֽיִּפְּל֥וּ כֻלָּ֛ם לְפִי־חֶ֖רֶב עַד־תֻּמָּ֑ם וַיָּשֻׁ֤בוּ כׇל־יִשְׂרָאֵל֙ הָעַ֔י וַיַּכּ֥וּ אֹתָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ וַיְהִי֩ כׇל־הַנֹּ֨פְלִ֜ים בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵאִ֣ישׁ וְעַד־אִשָּׁ֔ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הָעָֽי׃ וִיהוֹשֻׁ֙עַ֙ לֹא־הֵשִׁ֣יב יָד֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה בַּכִּיד֑וֹן עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר הֶחֱרִ֔ים אֵ֖ת כׇּל־יֹשְׁבֵ֥י הָעָֽי׃ רַ֣ק הַבְּהֵמָ֗ה וּשְׁלַל֙ הָעִ֣יר הַהִ֔יא בָּֽזְז֥וּ לָהֶ֖ם יִשְׂרָאֵ֑ל כִּדְבַ֣ר יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֖ה אֶת־יְהוֹשֻֽׁעַ׃ וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל־עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וְאֶת־מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י תָּלָ֥ה עַל־הָעֵ֖ץ עַד־עֵ֣ת הָעָ֑רֶב וּכְב֣וֹא הַשֶּׁ֩מֶשׁ֩ צִוָּ֨ה יְהוֹשֻׁ֜עַ וַיֹּרִ֧ידוּ אֶת־נִבְלָת֣וֹ מִן־הָעֵ֗ץ וַיַּשְׁלִ֤יכוּ אוֹתָהּ֙ אֶל־פֶּ֙תַח֙ שַׁ֣עַר הָעִ֔יר וַיָּקִ֤ימוּ עָלָיו֙ גַּל־אֲבָנִ֣ים גָּד֔וֹל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
פירוש רש”י
8:2: תָּבֹזּוּ לָכֶם וְאַל תַּחֲרִימוּ הַשָּׁלָל עוֹד. 8:6: הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם לְשׁוֹן תִּיק, שֶׁנּוֹצִיאֵם מִתִּיק הָעִיר, דישפורי”ר בְּלַעַז (לְהוֹצִיא, לִשְׁלוֹף). וְיֵשׁ לְפוֹתְרוֹ לְשׁוֹן נְתִיקָה, כְּמוֹ (ירמיהו יב ג): הַתִּיקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה. 8:7: וְהוֹרַשְׁתֶּם (תַּרְגּוּם:) וּתְתָרְכוּן. 8:9: מִיָּם לָעַי שֶׁהָעַי מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל, וּבֵית אֵל מִיָּם לָעַי. | וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בְּתוֹךְ הָעָם לִהְיוֹת נָכוֹן בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר. 8:10: וַיַּעַל הוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם, אִם הוּא עוֹבֵר לִפְנֵיהֶם עוֹבְרִין, וְאִם לָאו אֵין עוֹבְרִין. 8:12: וַיִּקַּח כַּחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ אוֹרֵב אַחַר אוֹרֵב, אֶחָד קָרוֹב לָעִיר מֵחֲבֵירוֹ. 8:13: וַיָּשִׂימוּ הָעָם שִׂימָה זוֹ לְשׁוֹן הַזְמָנָה, סָמוּךְ לַחוֹמָה לְהִלָּחֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּבֶן הֲדַד (מלכים א כ ל): שִׂימוּ עַל הָעִיר, וַיָּשִׂימוּ. | וְאֶת עֲקֵבוֹ וְאֶת אָרְבּוֹ, כְּמוֹ (בראשית כז לו): וַיַּעְקְבֵנִי. | וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מד ב) שֶׁלָּן בְּעוֹמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. 8:14: לַמּוֹעֵד לִזְמַן הַיּוֹם, שֶׁנּוֹעֲצוּ יַחַד מֵאֶתְמוֹל בְּאוֹתוֹ שָׁעָה נֵצֵא, שֶׁהָיוּ מְנַחֲשִׁים וּמְעוֹנְנִים. 8:15: וַיִּנָּגְעוּ לְשׁוֹן נֶגַע (כְּתַרְגּוּמוֹ:) וְאִתְּבַרוּ, הֶרְאוּ עַצְמָן כְּאִלּוּ הֵם נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. 8:18: נְטֵה בַּכִּידוֹן הוּא הָיָה סִימָן לָאוֹרֵב לָצֵאת מִן הַמַּאֲרָב, בִּרְאוֹתוֹ הַכִּידוֹן נָטוּי עַל הָעִיר. כִּידוֹן שפיד”ו בְּלַעַז (רוֹמַח, חַנִית). 8:20: יָדַיִם כֹּחַ. | וְהָעָם הַנָּס הַמִּדְבָּר יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּסוּ אֶל הַמִּדְבָּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, נֶהְפַּךְ לְהִלָּחֵם אֶל הָרוֹדֵף. 8:22: וְאֵלֶּה יָצְאוּ מִן הָעִיר הָאוֹרֵב שֶׁהִצִּית אֶת הָעִיר.
פירוש רד”ק
8:2: כאשר עשית ליריחו ולמלכה. כי הכל הרגו לפי חרב: | תבזו לכם. כלומר זאת לא תהיה חרם כמו יריחו אבל תבזו אותה לכם לכל צרכיכם שלא יבא ממנה אוצר ה’: 8:6: התיקנו. שרשו נתק ר”ל עד שננתק אותם מן העיר ברדפם אחרינו: 8:7: ואתם תקומו מהאורב. שם כמו והמארב וכמוהו שם בזה המשקל מלרע ואת היותר החרמנו, ויטעהו שורק: | והורשתם את העיר. את יושבי העיר תגרשום ותכלום: 8:8: כתפשכם. מקור בכ”ף: | כדבר ה’ תעשו. שהרי אמר לו כאשר עשית ליריחו ויריחו שרפו באש: | ראו צויתי אתכם. כלומר שתהיו זריזים: 8:9: וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם. באמצע המחנה לן בלילה ההוא כדי לזרזם כלם להשכים בבקר ולערוך המלחמה: 8:10: ויפקד. השגיח בהם ונתן עינו עליהם איך הם מוכנים למלחמה: 8:11: וכל העם המלחמה. חסר הנסמך ומשפט העם עם המלחמה כמו הארון הברית: 8:12: ויקח כחמשת אלפים איש. שיהיו גם כן אורב אולי שם אותם סמוך לעי יותר מן הראשונים: 8:13: וישימו. האורב והמחנה שמו עצמם ויקרבו לעיר יותר ממה שהיו וכן אומר במלחמת בן הדד על שומרון ויאמר שימו וישימו על העיר: | ואת עקבו. כתרגומו וית כמניה כלומר מארבו מן ויעקבני כי המארב היא ערמה: | וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק. כלומר הלך הוא ואחרים עמו בתוך העמק שהמחנה שם לראות שומרי המחנה אם הם ערים או ישנים פן יצאו אנשי העי פתאום עליהם והכום: 8:14: למועד. כתרגומו לזמנא דמתקן ליה כלומר שהכין המלך ואמר בשעה פלונית נהיה מוכנים כלנו לצאת למלחמה: | לפני הערבה. לפני המישור אשר היה את פני העיר: 8:15: וינגעו. הראו עצמם נגועים ונסים לפניהם וגם הם היו נגועים כי אי אפשר שהיו נסים לפניהם שלא היו נגועים בהם ואלו לא היו נגועים אלא מראים עצמם נגועים לכך היה אומר ויתנגעו מבנין התפעל כי כן המשפט: | דרך המדבר. מקום מרעה הבהמות יקרא מדבר בין סמוך לעיר בין רחוק מן העיר לפיכך אמר ורעו כבשים כדברם כעדר בתוך הדברו והוא מתרגם וינהגו ודבר לפי שהרועה נוהג שם המקנה: 8:16: ויזעקו. נתקבצו לרדוף אחריהם ולפי שהקבוץ ואסיפת העם הוא על ידי זעקה לפיכך נאמר בזה הלשון: | אשר בעיר. כן כתיב וקרי בעי והכתוב מורה שנזעקו כל הנשארים בעיר לרדוף אחריהם והקרי מורה אשר בעי וגבולה וכן כתיב ולא נשאר איש בעי ובבית אל: 8:18: בכידון. כתרגומו ברומחא: 8:20: ידים. מקום כמו רועות על ידיהם או כח כתרגומו חילא. | אל הרודף. ישראל שהיו נסים אל המדבר נהפך אל אנשי העי שהיו רודפים אותם: 8:24: בשדה במדבר. השדה כולל מקום זרע העבוד ומקום מרעה הבהמות גם כן לפיכך פירש במדבר אשר רדפום בו: 8:29: וכבא השמש. כמו שכתוב לא תלין נבלתו על העץ ועל כל הנתלה בארץ ישראל מצות הכתוב:
דמויות
מיקום
אפיונים
- אפיון - מנהיגות במשבר | יהושע משתמש בתכסיס מלחמתי של ארב — לאחר לימוד מן הכישלון הראשון
- אפיון - פקודה אלוקית ללכת למקום | ה’ מצווה ליהושע ללכת ולכבוש את העי עם הוראות מפורטות
הערות
מילה נדירה: אֵל (Strong’s H1008) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: בראשית,יהושע,מלכים א,ירמיהו שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אַל (Strong’s H409) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?
מילה נדירה: אֲלַף (Strong’s H506) — מופיעה 4 פעמים בתנ”ך, ב: דניאל שאלה: מדוע בחר הכתוב דווקא במילה זו?