גילוי השכינה
פסוקים
וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְהֹוָ֔ה מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן׃ וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם׃ וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ׃ כִּי֩ עֲנַ֨ן יְהֹוָ֤ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כׇל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכׇל־מַסְעֵיהֶֽם׃
דמויות
מיקום
מפרשים
רש”י
40:35 — ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד: וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד (במדבר ז’)? בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם – כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן, אֱמֹר מֵעַתָּה כָּל זְמַן שֶׁהָיָה עָלָיו הֶעָנָן לֹא הָיָה יָכוֹל לָבֹא, נִסְתַּלֵּק הֶעָנָן נִכְנָס וּמְדַבֵּר עִמּוֹ (ספרא): 40:38 — לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם: בְּכָל מַסָּע שֶׁהָיוּ נוֹסְעִים, הָיָה הֶעָנָן שׁוֹכֵן בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יַחֲנוּ שָׁם; מְקוֹם חֲנִיָּתָן אַף הוּא קָרוּי מַסָּע, וְכֵן וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו (בראשית י”ג), וְכֵן אֵלֶּה מַסְעֵי (במדבר ל”ג), לְפִי שֶׁמִּמְּקוֹם הַחֲנִיָּה חָזְרוּ וְנָסְעוּ, לְכָךְ נִקְרְאוּ כֻלָּן מַסָּעוֹת:
מלבי”ם
40:34 — ויכס הענן, בברייתא די”ג מדות כתוב אחד אומר ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד וכתוב א”ת ובבא משה אל אהל מועד, בא הכתוב הג’ והכריע כי שכן עליו הענן, אמור מעתה כ”ז שהיה עליו הענן לא היה יכול לבא, נסתלק הענן נכנס ומדבר עמו, והנה אא”ל שנסתלק הענן דהא כתיב כי ענן ה’ על המשכן יומם ואמר ר”פ בהעלותך וביום הקים את המשכן כסה הענן וכו’ כן יהיה תמיד הענן יכסנו, מבואר שלא נסתלק הענן עד שהוצרכו לנסוע, רק שביום השמיני היה כבוד ה’ שהוא האש הנברא ממלא את המשכן מבפנים והענן יכסה עליו מבחוץ, שזה סימן להגלות השכינה, שלפעמים היה הכבוד מכוסה בענן ולפעמים היה מגולה כמ”ש בסוף פ’ משפטים וישכן כבוד ה’ על הר סיר ויכסהו הענן [ר”ל שהענן כסה את הכבוד] ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן ומראה כבוד ה’ כאש אוכלת בראש ההר, ר”ל שאז נתגלה הכבוד מחוך הענן, שהאש אוכלת הוא כבוד נברא שנקרא כבוד ה’, וענן וערפל סביביו, ולפעמים הוא מכוסה ואז היה יכול משה לבוא, וכשנתגלה לא יכול לבוא מעצמו, וע”כ כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן, ומפרש טעה הקריאה כי מראה כבוד ה’ כאש אוכלת, ר”ל שנתגלה הכבוד ולא יכול לבוא מעצמו, וכן פה נתגלה הכבוד, ולכן לא יכול ליכנס, ומ”ש נסתלק הענן, לאו דוקא כי הענן היה תמיד על המשכן רק שלא היה ענן כזה שהכבוד מלובש בו, כי הכבוד נסתלק מן המשכן אל תחת כנפי הכרובים ואז היה יכול לבוא, וז”ש שלא יכול לבוא מפני ששכן עליו הענן וכבוד ה’ מלא, ר”ל שהיה ענן שמלביש את הכבוד ותוך ענן כזה לא יכול לבוא, וכן במלכים (ח’ ח’) ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה’ את בית ה’ שם היה ענן המלביש את הכבוד, ועמש”ש ששם היה מובדל מכאן שהענן והכבוד שניהם היו בפנים ובכאן היה הענן מבחוץ עיי”ש טעמו, וכשנסתלק הענן החופף את הכבוד היה נכנס אף שהענן עצמו בלא הכבוד היה תמיד והכבוד הזה שנראה בשמיני למלואים הוא עצמו מ”ש וירא אליכם כבוד ה’, וירא כבוד ה’ אל כל העם, והוא עצמו הכבוד הנראה בעת המרגלים ובמחלוקת קרא ששם כתיב והנה כסהו הענן וירא כבוד ה’, שזה היה רק בעת התגלות שכינה, אבל הענן לבדו היה תמיד על המשכן, ויש דעות מתי דבר עמו הפרשיות מן ויקרא עד סוף פרשת המלואים, שי”א שדבר עמו בתחלת ימי המלואים והקריאה רק הזמנה, וי”א שדבר עמו כל פרשיות אלה בשמיני למלואים והיה הקריאה לבוא אל הענן, עיין ברמב”ן. ועיין מה שכתבתי בריש פרשת ויקרא:
אפיונים
- אפיון - אות טבע ונס אלוקי | ענן ה’ ממלא את המשכן — ירידת השכינה הגלויה לראשונה לתוך יצירת אדם
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | ה’ מתגלה בענן כבוד — אישור אלוקי שהמשכן נתקבל
- אפיון - שכינה שוכנת | ענן ה’ יורד על המשכן/בית המקדש — סמל השכינה הנוכחת
הערות
מקור: סדר עולם רבה פרק 5
ניווט
- קודם: שמ_040_001 - יום החודש הראשון
- אחרי: וי_001_001 - עולה