משה בהר סיני 40 יום
פסוקים
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲלֵ֥ה אֵלַ֛י הָהָ֖רָה וֶהְיֵה־שָׁ֑ם וְאֶתְּנָ֨ה לְךָ֜ אֶת־לֻחֹ֣ת הָאֶ֗בֶן וְהַתּוֹרָה֙ וְהַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר כָּתַ֖בְתִּי לְהוֹרֹתָֽם׃ וַיָּ֣קׇם מֹשֶׁ֔ה וִיהוֹשֻׁ֖עַ מְשָׁרְת֑וֹ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַ֥ר הָאֱלֹהִֽים׃ וְאֶל־הַזְּקֵנִ֤ים אָמַר֙ שְׁבוּ־לָ֣נוּ בָזֶ֔ה עַ֥ד אֲשֶׁר־נָשׁ֖וּב אֲלֵיכֶ֑ם וְהִנֵּ֨ה אַהֲרֹ֤ן וְחוּר֙ עִמָּכֶ֔ם מִי־בַ֥עַל דְּבָרִ֖ים יִגַּ֥שׁ אֲלֵהֶֽם׃ וַיַּ֥עַל מֹשֶׁ֖ה אֶל־הָהָ֑ר וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־הָהָֽר׃ וַיִּשְׁכֹּ֤ן כְּבוֹד־יְהֹוָה֙ עַל־הַ֣ר סִינַ֔י וַיְכַסֵּ֥הוּ הֶעָנָ֖ן שֵׁ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַיִּקְרָ֧א אֶל־מֹשֶׁ֛ה בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִ֖י מִתּ֥וֹךְ הֶעָנָֽן׃ וּמַרְאֵה֙ כְּב֣וֹד יְהֹוָ֔ה כְּאֵ֥שׁ אֹכֶ֖לֶת בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ וַיָּבֹ֥א מֹשֶׁ֛ה בְּת֥וֹךְ הֶעָנָ֖ן וַיַּ֣עַל אֶל־הָהָ֑ר וַיְהִ֤י מֹשֶׁה֙ בָּהָ֔ר אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָֽיְלָה׃ {פ}
דמויות
מיקום
- הר סיני (מקום הפעולה)
אפיונים
- אפיון - דיאלוג ישיר עם אלוקים | משה שוהה בהר 40 יום וארבעים לילה — הדיאלוג האינטנסיבי ביותר
- אפיון - פקודה אלוקית ללכת למקום | ה’ קורא למשה לעלות ולקבל את לוחות האבן
- אפיון - שכינה שוכנת | ענן ה’ יורד על המשכן/בית המקדש — סמל השכינה הנוכחת
מפרשים
רש”י
24:12 — ויאמר ה’ אל משה: לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה: 24:12 — עלה אלי ההרה והיה שם: אַרְבָּעִים יוֹם: 24:12 — את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם: כָּל שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת בִּכְלַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הֵן, וְרַבֵּנוּ סְעַדְיָה פֵּרֵשׁ בָּאַזְהָרוֹת שֶׁיָּסַד לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בּוֹ: 24:13 — ויקם משה ויהושע משרתו: לֹא יָדַעְתִּי מַה טִּיבוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ כָּאן, וְאוֹמֵר אֲנִי, שֶׁהָיָה הַתַּלְמִיד מְלַוֶּה לָרַב עַד מְקוֹם הַגְבָּלַת תְּחוּמֵי הָהָר שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֵילֵךְ מִשָּׁם וָהָלְאָה, וּמִשָּׁם וַיַּעַל מֹשֶׁה לְבַדּוֹ אֶל הַר הָאֱלֹהִים, וִיהוֹשֻׁעַ נָטָה שָׁם אָהֳלוֹ וְנִתְעַכֵּב שָׁם כָּל אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם בְּרֵעֹה (שמות ל״ב:י״ז), לָמַדְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם: 24:14 — ואל הזקנים אמר: בְּצֵאתוֹ מִן הַמַּחֲנֶה: 24:14 — שבו לנו בזה: וְהִתְעַכְּבוּ כָּאן עִם שְׁאָר הָעָם בַּמַּחֲנֶה, לִהְיוֹת נְכוֹנִים לִשְׁפֹּט לְכָל אִישׁ רִיבוֹ: 24:14 — חור: בְּנָהּ שֶׁל מִרְיָם הָיָה וְאָבִיו כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר (דהי”א ב’), אֶפְרָת זוֹ מִרְיָם כִּדְאִיתָא בְּסוֹטָה: 24:14 — מי בעל דברים: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין: 24:16 — ויכסהו הענן: רַבּוֹתֵינוּ חוֹלְקִים בַּדָּבָר, יֵשׁ מֶהֵם אוֹ’ אֵלּוּ שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁמֵּר”ח (עַד עֲצֶרֶת יוֹם מַתַּן תּוֹרָה): 24:16 — ויכסהו הענן: לָהָר: 24:16 — ויקרא אל משה ביום השביעי: לוֹמַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּמֹשֶׁה וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים, אֶלָּא שֶׁחָלַק הַכָּתוּב כָּבוֹד לְמֹשֶׁה; וְיֵ”אֹ ויכסהו הענן לְמֹשֶׁה ששת ימים לְאַחַר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וְהֵם הָיוּ בִּתְחִלַּת אַרְבָּעִים יוֹם שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת, וְלִמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה טָעוּן פְּרִישָׁה שִׁשָּׁה יָמִים (יומא ג’): 24:18 — בתוך הענן: עָנָן זֶה כְּמִין עָשָׁן הוּא, וְעָשָׂה לוֹ הַקָּבָּ”ה לְמֹשֶׁה שְׁבִיל בְּתוֹכוֹ (שם ד’):
מלבי”ם
24:12 — ויאמר ה’ אל משה, אחר שירד מן ההר עם הזקנים צוהו ה’ שיעלה שנית. והיה שם ר”ל תתעכב שם ימים, ולדעת חז”ל הודיע לו שישב שה ארבעיה יוה והוא הודיע זה לישראל כמ”ש על וירא העם כי בושש משה. והרי”א פי’ והיה שם ששם יתהוה בריה חדשה, כי שם הזדכך חמרו עד שלא הוצרך לאכילה ושתיה ולכל צרכיו הגשמיים ונפשו לא היתה קשורה עוד בגופו דבוק מזגי רק דבוק שכני כמו שהיה קודם החטא, ומאז נעשה מוכן תמיד לדברות אלהים, והיה ראוי שישיג קירון עור פנים במ’ יום הראשונים רק החטא גרם, וע”כ הוצרך להיות שם מ’ יום כשעור יצירת הולד כי נעשה בריה חדשה. ואתנה לך את לוחות והתורה זו מקרא, והמצוה זו משנה כפי’ חז”ל, כי כל המצות נכללו בעשרת הדברות, ופי’ ואתנה לך את לוחות האבן אשר כתבתי, והתורה והמצוה להרותם, ולדעת הרע”ס אלמלי לא חטאו היתה כל התורה כתובה מהשי”ת כמו שהיתה כתובה לפניו באש שחורה ע”ג אש לבנה, ועז”א אשר כתבתי: 24:13 — ויקם משה שהיה דן שם את העם כי עצת יתרו לא נעשה עד שנה שניה כמ”ש בפ’ יתרו ויהושע משרתו. כי יהושע ישב תחת ההר עד שחזר משה כמ”ש לקמן (ל ב י ז): 24:14 — ואל הזקנים. בעת יצא מאהלו צוה אותם שישבו במקומו לשפוט את העם, ואהרן וחור יהיו לכל דבר הקשה, ואמר שבו לנו בזה שלא יפלו מן המדרגה שעלו עליה בנבואה שראו את אלהי ישראל ויהיו מרכבה להנהגה זו במקום משה, ועז”א בזה שהוא מדרגת הנבואה מי בעל דברים מי שיהיו לו דברים וטענות נגד משפט הזקנים שלא היו עדיין ב”ד קבוע ולא קבלום בע”ד עליהם, יגש אליהם לב”ד הגדול של אהרן וחור: 24:15 — ויעל. ר”ל כשעלה משה תיכף כסה הענן את ההר. 24:16 — וישכן. ותיכף שכן הכבוד שמפרש אח”כ ומראה כבוד ה’ כאש אוכלת: ויכסהו הענן נחלקו חז”ל אם פי’ שכסה את ההר וזה למ”ד בז’ בסיון נתנה תורה וי”מ שכסה למשה וזה למ”ד בוא”ו בסיון נתנה תורה, ויל”פ שמ”ש ויכסהו מוסב על הכבוד שהענן כסה את הכבוד, שששה ימים הראשונים היה הכבוד מכוסה מן הענן, ולא ראו רק את הענן לא את הכבוד שהוא אש אוכלה שבתוכו, שכ”ז שהיה משה עוסק בפרישה כסה הענן את משה ואת הכבוד ומשה עמד בשפולי ההר, (ומה שלא הוצרך משה לפרישה קודם מ”ת, מפני שעתה קנה הויה חדשה ונכנס למחנה שכינה אל מקום האש וקודם מ”ת נגש אל הערפל ולא בא בתוכו, ולא הוצרך פרישה במ’ יום האחרונים שכבר הוכן בראשונים שנפרדה נפשו מחמרו ושכלו עם גופו היה לו יתום מניע הגלגל עם הגלגל כמ”ש הרי”א ששכלו קנה תכונת מלאך שהוא שכל נפרד וגופו תכונת הגרמיים השמיימים עיי”ש באורך, ויקרא אל משה ביום השביעי שיעלה ממקום שעלה בשפולי ההר אל ראש ההר ויקרב אל מקום הכבוד ונעשה לו שביל בענן ללכת בו כמ”ש חז”ל ביומא, ועז”א אח”כ בתוך הענן: 24:17 — ומראה ואז כבוא משה שמה נתגלה כבוד ה’ שהיה עד עתה מכוסה בענן ונראה כאש אוכלת לעיני כל ישראל, ויבא משה בתוך הענן שנעשה לו שביל בתוך, ויעל אל ההר שהוא אל ראש ההר, ולא הוצרך להודיע שלחם לא אכל שזה פשוט שלא יאכל לפני אלהים, ובמשנה תורה פי’ זה. וכן בפ’ תשא פי’ שכן היה בארבעים יום האחרונים מפני החדוש שאעפ”כ קרן עור פניו:
הערות
עדיין לא נכתב