מפת התנ"ך

קישורים חוזרים

שמ_014_028 - מים חוזרים וכובסים

4 דקות קריאה

מים חוזרים ומכסים את צבא פרעה

פסוקים

וַיָּשֻׁ֣בוּ הַמַּ֗יִם וַיְכַסּ֤וּ אֶת־הָרֶ֙כֶב֙ וְאֶת־הַפָּ֣רָשִׁ֔ים לְכֹל֙ חֵ֣יל פַּרְעֹ֔ה הַבָּאִ֥ים אַחֲרֵיהֶ֖ם בַּיָּ֑ם לֹֽא־נִשְׁאַ֥ר בָּהֶ֖ם עַד־אֶחָֽד׃ וּבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל הָלְכ֥וּ בַיַּבָּשָׁ֖ה בְּת֣וֹךְ הַיָּ֑ם וְהַמַּ֣יִם לָהֶ֔ם חוֹמָ֔ה מִימִינָ֖ם וּמִשְׂמֹאלָֽם׃ וַיּוֹשַׁע־יְהֹוָה֩ בַּיּ֨וֹם הַה֜וּא אֶת־יִשְׂרָאֵ֗ל מִיַּ֤ד מִצְרַ֙יִם֙ וַיַּ֣רְא יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־מִצְרַ֖יִם מֵ֑ת עַל־שְׂפַ֖ת הַיָּֽם׃ וַיַּ֤רְא יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַיָּד֙ הַגְּדֹלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה יְהֹוָ֣ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיִּֽיראוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַיַּאֲמִ֖ינוּ בַּיהֹוָ֑ה וּבְמֹשֶׁ֖ה עַבְדּֽוֹ׃

דמויות

מיקום

אפיונים

מפרשים

רש”י

14:28 — ויכסו את הרכב, לכל חיל פרעה: כָּךְ דֶּרֶךְ הַמִּקְרָאוֹת לִכְתֹּב לָמֶ”ד יְתֵרָה, כְּמוֹ “לְכָל כֵּלָיו תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת” (שמות כ”ז), וְכֵן “לְכֹל כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן בְּכֹל עֲבֹדָתוֹ” (במדבר ד’), “וִיתֵדוֹתָם וּמֵיתְרֵיהֶם לְכָל כְּלֵיהֶם” (שם), וְאֵינָהּ אֶלָּא תִּקּוּן לָשׁוֹן: 14:30 — וירא ישראל את מצרים מת: שֶׁפְּלָטָן הַיָּם עַל שְׂפָתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ עוֹלִים מִצַּד זֶה כָּךְ הֵם עוֹלִין מִצַּד אַחֵר, רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וְיִרְדְּפוּ אַחֲרֵינוּ (פסחים קי”ח): 14:31 — את היד הגדולה: אֶת הַגְּבוּרָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשְׂתָה יָדוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה. וְהַרְבֵּה לְשׁוֹנוֹת נוֹפְלִין עַל לְשׁוֹן יָד וְכֻלָּן לְשׁוֹן יָד מַמָּשׁ הֵן, וְהַמְפָרְשׁוֹ יְתַקֵּן הַלָּשׁוֹן אַחַר עִנְיַן הַדִּבּוּר:

מלבי”ם

14:28 — וישובו המים. אחר שנער אותם ונפלו מן המסלה לעומק תהום רבה ואבני התהום רצצו ראשיהם, שבו המים של כלל הים ויכסו את הרכב וגם כל חיל פרעה: 14:29 — ובנוי ישראל. בעת ששבו מי הים בצד המזרחי שהלכו בו המצריים, היו ישראל הולכים הדיין ביה בצד השני, ולא נשתנה אצלם דבר רק נגד מה שאמר תחלה שהלכו בתוך הים ביבשה, שבעה שהתחילו לכנוס היה ים וברגע שנכנסו נעשה יבשה, היה עתה בהפך, שבצד שהלכו אליו נעשה יבשה ובצד שאחוריהם ששם היו המצריים כבר שב והיה ים, ועז”א ביבשה בתוך הים, ובכ”ז היו המים להם חומה בכ”מ שהלכו, ועתה לא נמס החומה כי לא הלך אחריהם עמוד האש, ולא היה צריך לרמאות את המצריים: 14:30 — ויושע ה’. העיד הכתוב כי עד עתה לא נושעו מיד מצרים תשועת עולמים, כי הרכות לא פעלו עליהם רק לפי שעה, וכמו המבואר ממה ששבו וירדפו אחריהם, וע”י נסי הים ומפלתם לא הרימו ראש להלחם עם ישראל עד ימי שישק שמסרם ה’ לידו בחטאם, ועז”א ויושע ה’ ביום ההוא. וירא ישראל, שישראל לא ידעו כלל שמצרים רודפים אחריהם בים, כי עמוד הענן שמאחריהם הפסיק הלא יכלו לראות מה שאחריהם, וחשבו שהמצריים שראו בקיעת מי הים שבו לארצם, רק כשיצאו ועמדו על הפת הים אז ראו את מצרים, אבל לא ראום חי רק מת כמ”ש לא תוסיפו לראותם, וממה שלא אמר וירא ישראל על שפת הים את מצרים מת אמרו חז”ל שהים פלט אותם ליבשה וראו שהם שוכבים מתים על שפת הים: 14:31 — וירא ישראל. עד עתה ראו יד ה’ שקרע הים לפניהם להצילם, ועתה ראו הנסים שעשה ה’ להטביע את המצריים ולסמא את עיניהם שלא ידעו כלל שנכנסים למקום הים, וייראו העם את ה’ עד עתה יראו מה’ יראת הגמול והעונש, שבזה בא פעל ירא מקושר עם מ”ם, ועתה יראו יראת הרוממות שזה מקושר עם מלת את כמ”ש בכ”מ, ויאמינו בה’ ובמשה עבדו, אמונה שאחריו למ”ד מציין שמאמין אל מה שאומר לו לפי שעה, ואמונה שאחריו ב’ מציין שמאמין בהעצם עצמו ובכחו, שהוא האמונה לעולם, כמ”ש וגם בך יאמינו לעולם, ועד עתה נמצא בין העם ההמונים שלא הכירו גדולת ה’ וחשבו שעקרי הדברים נעשו ע”י משה וחכמתו והאמינו במשה ולא בה’, גם נמצא ביניהם מי שהאמין בה’ ולא במשה, שחשבו שדברים רבים מוסיף משה מדעתו, כמ”ש מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים, ועתה גם העם ההמונים כלם יראו יראת הרוממות והאמינו בה’ ושמשה הוא עבדו נאמן ביתו:

הערות

זה הסיום הסופי של הגאולה מעבדות מצרים. לא רק יציאה — צלה מוחלטת. למצרים אין החזרה. פרעה ולא אפילו מצודה או אדם אחד מצבאו נשארו לספר את הסיפור.

המילה “יד” — יד גדולה של ה’ — זה לא תנועה טבעית. זו גדולה אלוקית. ישראל לא יכלה לעשות זה בכוחה. רק אלוקים יכול.

בדיוק בשעה זו (בו על שפת הים, ראו את הגופות) — חל המעבר מפחד לאמונה. “וַיִּֽיראוּ֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וַיַּאֲמִ֖ינוּ” — פחדו את אלוקים, וגם אמנו ביהוה.

צריך השוואה עם מעמד סיני (פרק 19) — כאן אמונה בעבור מעשים, שם אמונה בעבור מילים.

ניווט