ירידת ישראל למצרים ומות הדור
דמויות
מיקום
- מצרים (מקום הפעולה)
מפרשים
רש”י
1:1 — ואלה שמות בני ישראל: אַעַ”פִּ שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶם בִּשְׁמוֹתָם, חָזַר וּמְנָאָם בְּמִיתָתָם, לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם, שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים, שֶׁמּוֹצִיאָם וּמַכְנִיסָם בְּמִסְפַּר וּבִשְׁמוֹתָם (שמות רבה), שֶׁנֶּ’ “הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא” (ישעיהו מ’): 1:5 — ויוסף היה במצרים: וַהֲלֹא הוּא וּבָנָיו הָיוּ בִּכְלַל שִׁבְעִים, וּמַה בָּא לְלַמְּדֵנוּ? וְכִי לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁהוּא הָיָה בְּמִצְרַיִם? אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הוּא יוֹסֵף הָרוֹעֶה אֶת צֹאן אָבִיו, הוּא יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, וְנַעֲשָׂה מֶלֶךְ, וְעוֹמֵד בְּצִדְקוֹ (שמות רבה):
מלבי”ם
1:1 — שאלות: למה חזר שנית ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה שכבר נאמר בפרטות בפ’ ויגש. ושם חשב כל השבעים נפש בפרטות ופה לא חשב רק שמות השבטים. ומ”ש ויוסף היה במצרים לא ידענו למה אמר זה. ולמה ספר שמתו יוסף ואחיו. ומ”ש ובני ישראל פרו כבר נאמר בסוף פ’ ויגש ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד: ואלה שמות בני ישראל, בא לחודש כי בעת באו ישראל למצרים היו בתכלית החשיבות מפני ג’ ענינים, ואח”ז ירדו מחשיבותם בכל ג’ ענינים אלה, ומזה התחיל השעבוד, א] היה להם חשיבות מצד עצמם, וזה מציין במ”ש ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב, וזה נבדל ממ”ש בפ’ ויגש ואלה שמות ב”י הבאים מצרימה יעקב ובניו, שבעת ההיא לא נפרדו לי”ב שבטים רק יעקב היה ראש המשפחה וכולם אכלו על שלחנו והיו טפלים אליו, והיו כולם בית אחד ויעקב אבי הבית, וכשבאו למצרים אז נתעלו בחשיבות מאד ונפרדו לי”ב בתים, שכ”א מן השבטים היה לבית מיוחד, ועז”א הגם שבאו מצרימה את יעקב שאז היו טפלים ליעקב, אבל אחר שבאו מצרימה איש וביתו באו היה כ”א לבית בפ”ע וכ”א, קרא בשם בפ”ע ראובן וביתו ושמעון וביתו, שזה מורה רוב חשיבותם, כמ”ש שנים עשר נשיאים יוליד, שזה חשיבות כשיתפרדו לבתי אבות ונשיאים: 1:5 — ויהי, זאת שנית היו חשובים מצד שכולם לא היו רק ע’ נפש, ואנשים חשובים כשהם מעט היו לכבוד ולתפארת, ג] היו נכבדים בעיני המצריים מצד שיוסף היה במצרים, הוא המושל על הארץ והם אחי המלך ומשפחתו: 1:6 — וימת, אח”ז נתבטלו ג’ ענינים אלה. אם חשיבות השבטים שהיו נשיאי האומה וגדולים במעלה, כי מת יוסף וכל אחיו שהיו חשובים בעיני המצרים, וגם כל הדור ההוא שהיה להם ג”כ חשיבות בעיניהם:
אפיונים
- אפיון - ירידה למצרים | ירידת השבטים כשבעים נפש למצרים — תחילת תקופת הגלות הראשונה
- אפיון - עונש וגלות | מות כל הדור — הגוף הפיזי של ישראל דועך בארץ זרה
הערות
תבנית השוואה: CT-006 — ירידה למצרים ויציאה נקודת השוואה: פסוקים א-ו הם פרולוג — מי ירד, כמה, ומה קרה לדור הראשון. מות הדור (פסוק ו) סוגר את תקופת האבות ופותח את תקופת השעבוד.
השוואה לפי רש”י — פסוק א: רש”י מציין שחזרה על שמות שכבר נמנו בבראשית מו׳ — להודיע חיבתם, שנמשלו לכוכבים. מוטיב: מנייה מתוך אהבה — חוזר גם במפקד במדבר א׳.